מבקר המדינה פרסם היום (שני) דו"ח המציג תמונה מדאיגה לפיה שיעור הילדים בישראל שהתמודדו עם מצוקה נפשית שהיה גבוהה לפני טבח ה-7 באוקטובר, החמיר עוד יותר עם פרוץ המלחמה.
במהלך השנה וחצי האחרונות נחשפו ילדי ישראל למראות קשים ומטלטלים, חוו פחד ממחבלים מתועבים וטילים, והתעוררו שוב ושוב מאזעקות שהפרו את שגרת חייהם והדירו שינה מעיניהם. ההשפעות המצטברות של התקופה הזו נותנות את אותותיהן, והן מורגשות היטב במצבם הנפשי.
יש שירות – אין נגישות
השירות שאמון על הטיפול בהם, שמופעל על ידי הרשויות המקומיות בבתי הספר ובגני הילדים, בהנחיית משרד החינוך, נועד לזהות מצוקות נפשיות אצל ילדים ולסייע בטיפול בהן.
1+למרות זאת, המבקר מצא שמרבית ההורים שילדיהם סובלים מקשיים רגשיים כלל אינם פונים לשירות, בעיקר כי הם פשוט לא מכירים אותו. הפער הזה בולט במיוחד בחברה הערבית ובחברה החרדית.
עוד עולה מהדו"ח כי המערכת סובלת מליקויים חמורים בזמינות וביכולת לתת מענה, גם בימי שגרה וגם בשעת חירום. כך למשל, משרד החינוך לא עדכן את התקן לפסיכולוגים חינוכיים מול מספר התלמידים כבר למעלה מ־35 שנה.
המתנה ממושכת – או תשלום מהכיס
כתוצאה מכך, ילדים נאלצים להמתין בממוצע חמישה ימים לתור בשירות הפסיכולוגי, והורים שמבקשים טיפול דחוף פונים למטפלים פרטיים ומשלמים מכיסם. ומה עם הפעוטות? לפי הדו"ח, משרד החינוך לא מעניק שירות פסיכולוגי לפעוטות עד גיל שלוש, למעט מקרים של פגיעה חמורה.
1+תקציבים הוקצבו – אך לא נוצלו
לאחר טבח 7 באוקטובר הקצה משרד החינוך תקציבים לרשויות המקומיות במטרה לגייס פסיכולוגים נוספים. בפועל, רק מעט מהן השתמשו בתקציבים האלה, והמשרד לא בדק מדוע. המבקר מצא גם שלעתים פסיכולוגים חינוכיים נאלצים לעבוד במבנים שאינם ממוגנים ואף מוזנחים – גם בעורף וגם בקו העימות.
לצד זאת, קובע הדו"ח כי משך ההתמחות בפסיכולוגיה חינוכית ארוך במיוחד – ובחלק מהמקרים נמשך עד עשר שנים, מה שמעכב את קליטתם של אנשי מקצוע חדשים.
כשל חמור נוסף: ברשויות מקומיות שנבדקו נמצא כי פסיכולוגים הועסקו במשך שנים מבלי שבוצעה לגביהם בדיקה פלילית כנדרש בחוק כדי לוודא שלא הורשעו בעבירות מין. המבקר ממליץ למשרד החינוך ולרשויות המקומיות לפעול בדחיפות כדי להבטיח שהשירות הפסיכולוגי החינוכי יוכל לתת מענה אמיתי, נגיש ובטוח לכל ילד הזקוק לו, גם בשגרה וגם בחירום.
