ועדת המשפט של בית הנבחרים בקונגרס האמריקאי פרסמה דו"ח ביניים חמור במיוחד על מימון ממשל ביידן-האריס לארגונים לא-מדינתיים שמתנגדים לנתניהו. עיקרו של הדו"ח עוסק בתמיכה כספית אדירה ובלתי חוקית בעליל של ממשל ביידן בכ-1,000 עמותות שמאל, ובכללם הפגנות ארגוני השמאל כנגד הרפורמה המשפטית שמטרתן – הפלת ממשלת נתניהו.
האם הפגנות השמאל הצליחו?
התשובה לשאלה זו אינה מובהקת. ניתן להשיב בכן ולא. או כפי שאטען היו להפגנות כישלונות, אך יחד עם זאת הצלחות שלא ניתן להקל בהן ראש.
ראשית, הפגנות השמאל, על אף הכסף הבלתי נתפס שהושקע בארגוניה הרבים על ידי ממשל ביידן, לא רק שלא הצליחו במטרה המרכזית (הפלת נתניהו וממשלתו), אלא ששלטון הימין ישרוד את מלוא תקופת הכהונה הרשמית (11/2026). כמו כן, על פי הסקרים, מפלגת השלטון (הליכוד) ומנהיגה ( בנימין נתניהו) מתחזקים. העובדה שבהתאמה לראשות הממשלה מגיע נתניהו ל-51% בעוד כל יתר המתמודדים האחרים יחד לא מגיעים לאחוזי התמיכה בו, מחדדת את כישלון מטרתן העיקרית של ההפגנות וסיבת המימון החיצוני האסטרונומי.
4+שנית, הפגנות השמאל גם לא הצליחו למנוע, על אף מעורבות ניכרת ופרו אקטיבית של שלוחות השמאל ב"דיפ סטייט" את שליטת הימין במוטות שליטה מרכזיים שבתקופת הרפורמה שירתו את ההפגנות (המשטרה, הצבא והשב"כ). הצלחת הימין לשלוט במוטות שליטה אלה איננה רק בבחינת "הזזת הגבינה" ביחסי העוצמה בין הימין לשמאל, אלא חשובות לשימור והישרדות השלטון.
שלישית, אך להפגנות השמאל על אף אלימותן היו הצלחות. ההצלחה הדומיננטית היא – נטרולה של הרפורמה המשפטית. ככלל, הפגנות אלה בסיוע ובתמיכה של שלוחות השמאל בדיפ סטייט, הצליחו לפגוע באופן ממשי כמעט יומיומי ביכולת המשילות של הממשלה בתחומים מגוונים (חקיקה, מינוי בכירים, סיכול מינויי בכירים ורפורמות אחרות).
4+רביעית, הפגנות השמאל הצליחו להעלות לראש סדר היום הציבורי והממשלתי, את סוגיית החטופים וגיוס חרדים ולהשפיע באופן חלקי על התודעה הציבורית ואפילו באופן מסוים וחלקי על קבלת ההחלטות (או אי-קבלת החלטות) של הממשלה.
להצלחה החלקית כמו לכישלון הפגנות השמאל על אף התמיכה הכספית החיצונית האסטרונומית (ולמעשה, לגיטימציה בינ"ל) יש הסברים. במאמר מכונן : Why civil resistance works: The strategic of nonviolent conflict"" שבחן 300 קמפיינים בשנים: 1900-2006 ניתן ללמוד את סיבות הכישלון מול הסיבות להצלחתן של הפגנות.
4+המפתח להצלחה מותנה בהשתתפות עממית גדולה. זה קרה במאבק הרפורמה המשפטית (ושוב, בסיוע מאסיבי וחריג למשטר דמוקרטי של "הדיפ סטייט" על כל שלוחותיו – בג"ץ, היועמ"שית, הפרקליטות, מח"ש, משטרה, שב"כ, ואפילו אליטת צה"ל אז). ההפגנות האלימות הגדולות וסיוע חריג זה הביאו בסופן לגניזת הרפורמה המשפטית על אף נגיעה בחלקים קטנים ברפורמה.
ברם, מה שארגוני השמאל לא הבינו נכוחה (או שהבינו הפוך) היו שני אירועים – טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה, וכן ניצחונו הסוחף של טראמפ בבחירות בארה"ב. מאבק והפגנות בעיצומה של מלחמה קיומית ב-7 זירות נתפסה רע בציבור. ההפגנות נצבעו בצבע פוליטי חזק ובוהק. ולא רק ההפגנות, גם בג"ץ, היועמ"שית, הפרקליטות, המשטרה, שב"כ איבדו באופן ניכר מאמון הציבור ואף הם נצבעו פוליטית. תהליך זה גרם לירידה דרמטית מאוד בהשתתפות העממית בהפגנות ובתמיכה הציבורית ומטרותיה.
4+בסופו של יום, הפגנות השמאל והתגייסות ממשל ביידן לא הצליחו במטרה העיקרית והיא – הפלת נתניהו וממשלתו. הימין ע"פ הסקרים ונתניהו בהתאמה לראשות הממשלה זוכים לעדנה שאין לה חליפין. השמאל הצליח באופן חלקי זאת יש לציין.
מה שפגע בהמשך בהצלחתן של הפגנות השמאל על אף הכסף העצום ממשל ביידן היא אלימותן. המחקר אותו ציינתי לעיל מדגיש כי אחד המפתחות להצלחה היא אי-אלימותן (53% להצלחתן של הפגנות לא אלימות לעומת 26% להצלחתן של הפגנות אלימות).
מדדים נוספים להצלחה על פי המחקר הינם – מטרה ברורה, תמיכה ציבורית ועיתוי נכון. בעוד שבהפגנות כנגד הרפורמה המשפטית הצליחו ההפגנות בשל מטרה ברורה, תמיכה ציבורית יחסית גבוהה, ארגון מעולה ועיתוי נכון, הרי ההפגנות שבאו לאחר ה-7/10 אינן מצליחות גם בגלל שההפגנות נערכות בעיתוי לא נכון בעליל (מלחמה קיומית ורב-זירתית), כאשר נתניהו רושם הישגים צבאיים אסטרטגיים טקטוניים, הציבור נוטה ימינה והלוחמים חותרים להכרעה וניצחון.
4+בנוסף, שינוי מטרות ההפגנות פוגע בהצלחתן וברמת האמון של מארגניהם (תיקי נתניהו, מתווה הגז, הקורונה, הרפורמה המשפטית, המלחמה, החטופים וגיוס חרדים). זה לא רק חילופי נושאים, אלא בליל של מטרות (ולא מטרה מרכזית אחת). הסלט הזה צובע את ההפגנות בגוון פוליטי מובהק ודוחק את השמאל לקרן זווית.
יודגש, כי גם במקרה של הפגנות אלימות וגם כאשר ההפגנות אינן מצליחות להפיל שלטון, הן יוצרות שינוי תודעתי ( הדיקטטורים מכנים זאת "הינדוס נפשות") ומכינות את הקרקע לקמפיינים הבאים והעתידיים. השמאל אכן הצליח לבנות קמפיינים נוספים ובנושאים שונים ובהצלחה ("חטופים עכשיו", "חוק ההשתמטות") גם אם השינוי הוא תודעתי בעיקרו.
