יציאת הבדואים מהעיר סווידא היא שיחת היום בסוריה. למה זה קורה? יש לכך מספר גרסאות – עוד נגיע לזה, אבל לפני כן תזכורת. לאחר כמה ימים של עימותים, בסוף השבוע כוחותיו של ג'ולאני נסוגו מסווידא. ברשת החלו לרוץ דיווחים על מעשי נקמה של הדרוזים במיעוט הבדואי בסווידא, וזה גרם לעשרות אלפי אנשי שבטים לנהור לעיר.
לאחר שהבדואים שמזוהים עם ג'ולאני ביצעו שמות בדרוזים, במוצאי שבת הם הגיעו להפסקת אש. במסגרת הפסקת האש כוחותיו של ג'ולאני יהיו מוצבים סמוך לסווידא ולא בתוך העיר, וזה מביא אותנו לעניין גירוש הבדואים. הגרסה הרשמית של המשטר הסורי היא שהבדואים האלה שוחררו במסגרת עסקת חילופי שבויים – ובאמת ראינו תיעודים של דרוזים שתפסו נשים וילדים בדואים ואיימו עליהם.
1+אבל, יש גם הרבה תיעודים של בדואים שמאשימים את חייליו של ג'ולאני בגירוש של בדואים מסווידא, וברשת טוענים שגירוש האזרחים הבדואים היה תנאי בהסכם עם הדרוזים. "ריכזו אותנו במבנה של בית ספר, ואז הביאו אותנו לפה. יצאנו נגד רצוננו. לא רצינו לצאת", סיפר אחד מ-1,500 הבדואים שעזבו את העיר סווידא היום, בתיעוד שהופץ.
נגד ג'ולאני עולות טענות שהוא נותן לחיילים שלו להשתתף במעשי טבח סדיסטיים במיעוטים, אבל טוען שאלה גורמים משולחי רסן ובהצהרות למערב מציג חזות אחראית. בתיעוד של חייל סורי שנפל בידי הדרוזים הוא סיפר כי המפקדים בפלוגה בה שירת הורו להם להימנע מזיהוי עם משרד ההגנה הסורי, כדי להימנע מתקיפות אוויריות של ישראל. אותו חייל הוסיף: "חלקנו השתייכנו למשרד הביטחון, חלק לביטחון הכללי. לא כולנו אנשי שבטים".
1+סוריה אינה באמת מדינה, היא פשוט תחום גאוגרפי שהצרפתים השתלטו עליו במאה שעברה והעניקו לו עצמאות. לקבוצות בסוריה אין שום רגש של אחווה אחת לשנייה – רק יריבות, רצח ומעשי זוועות. אולי עזיבת הבדואים שאנו עדים לה היא הפתרון המוצלח ביותר.
