accessibility-icon
share-icon
הפגנות קפלן |צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
הפגנות קפלן |צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
פרופ' משה כהן אליה
פרופ' משה כהן אליה
205

כד תמוז ה'תשפה (20.07.25)


בתנועת מלקחיים: הצעדים שתנקוט ארה"ב נגד ארגוני המחאה בישראל

הדוח שפורסם בקונגרס האמריקאי חושף כיצד כספי פדרלים מימנו עמותות מחאה בישראל - לכאורה בניגוד לחוק הפדרלי • הממצאים עלולים להוביל לסנקציות מרחיקות לכת נגד עמותות המחאה, ובמקביל נרקמים צעדים כנגד המערכת המשפטית | דעה


דוח הביניים שפורסם בקונגרס האמריקאי בנוגע להעברת כספים פדרליים, לכאורה בניגוד לחוק, לעמותות המעורבות במחאה פוליטית בישראל, הוא לא פחות מרעידת אדמה.

עתיד "כחול לבן" תחת חקירה: המסמך שמאיים על פעילי המחאה

עתיד "כחול לבן" תחת חקירה: המסמך שמאיים על פעילי המחאה

105
09.07.25|פרופ' משה כהן אליה

הדוח אינו מתמקד רק בהפרות טכניות של כללי מימון, אלא מציג תמונה מדאיגה של מנגנון חוצה גבולות שבו כספי ציבור אמריקאיים שימשו, במישרין או בעקיפין, לתמיכה במהלך שנועד לערער את ממשלת ישראל שנבחרה כדין. מדובר לא רק באיום על שלמות הדמוקרטיה הישראלית, אלא גם בהפרת כללים בסיסיים של מימון חוץ לפי הדין הפדרלי האמריקאי.

maximize-image
images-count5+
הקונגרס האמריקאי | צילום: שאטרסטוק

הנחת היסוד בדוח היא שהמחאה בישראל היא פעולה פוליטית מפלגתית – ולכן מימון אמריקאי לעמותות המעורבות בה סותר את תנאי המענקים הפדרליים. העובדה שרוב הכספים עברו דרך קרנות מתווכות ולא הוזרמו ישירות, למעט סכומים מתועדים שהועברו, למשל, לתנועה לאיכות השלטון וליוזמות אברהם, אינה פוטרת את הארגונים מאחריות.

בנוסף, העובדה שארגוני שמאל האמינו שהם "מצילים את הדמוקרטיה" אינה מתירה להם, ובוודאי לא לשותפיהם האמריקאים, להשתמש בכספי ממשל לצורך ניסיון לערער את יציבותה של ממשלה ריבונית.

maximize-image
images-count5+
אילוסטרציה | צילום: דוברות המשטרה

במענה לכך, הקונגרס צפוי לבחון שורה של סנקציות: דרישת השבה מלאה של כספים שהוצאו בניגוד לייעודם, שלילת זכאות למענקים עתידיים, שלילת מעמד פטור ממס של העמותות האמריקאיות המעורבות, הקפאת נכסים וחשבונות בנק, ואף שלילת אשרות ויזה לאנשי מפתח. בנוסף, ניתן יהיה להפעיל סעדים אזרחיים בגין מצגי שווא או הונאה תחת חוקי המענקים הפדרליים.

במקרים קיצוניים יתכן שנראה בקשות להסגרה, בקשות שמי שאמור לאשר אותן הוא שר המשפטים יריב לוין. צעדים אלה עשויים להשפיע גם על גופי הרגולציה בישראל – רשם העמותות, רשות המסים, ואפילו הכנסת – למשל בכל הנוגע לשאלת הפטור ממס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

maximize-image
images-count5+
שר המשפטים יריב לוין | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

אלא שבישראל, כידוע, כל ניסיון למהלך כזה נבלם בדרך קבע על ידי בג"ץ. והדינמיקה ידועה מראש: מי שפועל מטעם "המחאה" ימצא תמיד חיפוי מצד שופטי העליון, ובראשם השופט יצחק עמית, שגם כאשר נטען לפעולה בלתי חוקית לכאורה, יעניק לה לגיטימציה משום שהיא מגבה את היוריסטוקרטיה הישראלית.

יש כאן דיל ברור של "שמור לי ואשמור לך" בין האליטות. תזכורת עגומה לכך ניתנה כאשר שרגא אליעד התרברב בפני חוקר סמוי ב"גישה ישירה לנשיא בית המשפט העליון וליועצת המשפטית לממשלה". אתם מבינים כמה רקובה המערכת הזו של הדיפ סטייט והיוריסטוקרטיה הישראלית – התגלמות החונטה המשפטית, והשחתה עמוקה של מוקדי הכוח במדינה.

maximize-image
images-count5+
בג"ץ | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

החקירה הקונגרסיאלית, מטבעה, תארך זמן – אך היא יסודית. ובשלב זה, החזית מתרחבת: לא רק לעמותות המחאה עצמן, אלא גם לעמותות הקרן לישראל חדשה, ששימשו צינור אסטרטגי בהזרמת כספים.

זה מצער, כי חלק מהפעילות בארגונים אלה היה בעבר חשוב ולגיטימי. אלא שהשתלטות השמאל הרדיקלי עליהם, והעובדה שקרנות אמריקאיות שהיו בעבר ליברליות הפכו להיות קרנות ווק, שונאות ישראל ותומכות BDS, הפכה אותם לכלי מאבק פוליטי קיצוני, והחריבה את מה שנבנה כאן בעמל רב במשך עשרות שנים.

maximize-image
images-count5+
טראמפ | צילום: שאטרסטוק

ומהצד השני של המלקחיים, ייתכן שנראה תזוזה מהירה יותר מצד הנשיא הנוכחי דונלד טראמפ והיועצים סביבו – באמצעות צווים נשיאותיים הדומים לאלה שהושתו על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג או על שליחת האו"ם האנטישמית פרנצ'סקה אלבנזה.

סנקציות אישיות נגד בכירים בדיפ סטייט הישראלי אינן עוד בגדר תיאוריה: שלילת ויזות, הקפאת נכסים, חסימת שירותים טכנולוגיים מצד חברות אמריקאיות – כל אלו עשויים להוביל לשיתוק של מערכות כמו פרקליטות המדינה, בדיוק כפי ששיתוק לוגיסטי הוטל על ה-ICC.

maximize-image
images-count5+
בהרב-מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המסקנה ברורה: רק באמצעות תנועת מלקחיים – מצד אחד, שיתוק ארגוני המחאה דרך הכלים המשפטיים והפיננסיים של הקונגרס; ומצד שני, סנקציות אישיות על גלי בהרב מיארה ובהמשך יתכן שגם על יצחק עמית באמצעות צווים נשיאותיים – ניתן יהיה להחזיר את הריבונות לעם ישראל.

לא על ידי פשרות, לא על ידי פיוס – אלא באמצעות הכרעה. ורק לאחר שתבוא ההכרעה, ניתן יהיה לשקול גילוי נדיבות של מנצחים, בכפוף להתנהגותם של הגורמים החתרניים האלה כנגד הדמוקרטיה הישראלית.

פרופ' משה כהן אליה

פרופ' משה כהן אליה

פרופסור למשפט חוקתי. כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ולאחר מכן כנשיא המוסד. משמש כפאנליסט בתוכנית הפטריוטים מאז שנת 2023.

עקבו אחרינו גם ב-Google News