היום (שני) חוגגת צרפת את יום הבסטיליה. התאריך בו היא נפלה, זה שהפך לאבן דרך מכוננת במהפכה הצרפתית – קיבל בשנים האחרונות פנים קצת אחרות, כשקבוצות צעירים קבעו נוהג במסגרתו בכל תאריך לאומי תהיינה התפרעויות אלימות ברחובות, בפארקים ובתחנות המשטרה.
זהותם של אותם ״צעירים״ ידועה. מהגרים בלתי חוקיים (ממדינות עולם שלישי, לרוב), ובנים של מהגרים שהגיעו לצרפת ממדינות אפריקה השונות. חלקם הגדול מוסלמים, מתגוררים בפרברי הערים הגדולות. החלטה אחת שהתקבלה בבית המשפט הלאומי לענייני מקלט מדיני היושב בפריז, עלולה – שלא במודא – לגרום למצב בהיבט הזה לפחות, להפוך לגרוע הרבה יותר.

בימים האחרונים בית המשפט המדובר אישר לאם ובנה שנמלטו מעזה באוקטובר 23׳ מעמד של פליט בצרפת. מדובר בהחלטה תקדימית, בין היתר מכיוון שאותו צמד לא חוסה תחת הגדרת הפליטות של אונר״א, כמו יותר מ-400 אלף עזתים נוספים. בקביעתו זו, שתובלה בהערות אודות המבצע הצבאי בעזה, פתח בית המשפט צוהר משפטי לכל אותם מאות אלפים לקבל מעמד דומה בצרפת. נבהיר, כי מעמד הפליט מטעם אונר״א, בו לא אחזו השניים – לא מאפשר קבלה של מעמד זהה במדינות רבות, ביניהן צרפת.
הסכר נפרץ, וצרפת סוערת. שורת פוליטיקאים מהימין ומהשמאל הגיבו להחלטה. מחשש להמשך ההשתלטות המוסלמים על צרפת – עד לברכות אודות קבלה של ״שורדי רצח עם״. הערב פרסמנו בחדשות כי אותה קביעה מעוררת הדים. יותר מ-200 בקשות דומות נבחנות כעת בצרפת, ועלולות להסתיים בהשתקעות של מאות פלשתינים נוספים במדינה.

להשתקעות זו השלכות רבות. כמו פליטים פלשתינים נוספים שמצאו את דרכם לראש טבלאות הפשיעה של מדינות שונות באירופה – גם אלו שהגיעו לצרפת מתנהלים באופן דומה. רק אמש (א׳) הגיבה משטרת פריז לאירוע אלים במיוחד שהתרחש בשכונת המהגרים לה- שאפל ברובע ה-18 של פריז. שני פלסטינים דקרו זה את זה, הקרע לא ברור. המסר לצרפת כן: קבלה של האוכלוסייה העזתית, עלולה להביא איתה גם גל של אלימות.
