אתמול בגץ קבע: יש לקיים את השימוע בעניינה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. יותר נכון, השופט נעם סולברג קבע.
החלטה ברורה, חד משמעית. ומה עושה היועמ"שית? שולחת מכתב. אולי למדה מראש השב"כ הכושל שניסה למנוע את פיטוריו. אותה יועמ"שית שנתלית שוב ושוב בבג"ץ כשזה משרת אותה, פתאום מרשה לעצמה לבזות את בג"ץ כשזה לא מתאים לה.
ואז קורה הברור מאליו: סולברג סטה מהקו – סולברג יקבל בראש דרך השליחים בתקשורת. הם לא תוקפים את הביזיון, את החרפה של היועמ"שית, הם תוקפים את השופט: כך יעשה לשופט שחורג מהחונטה המשפטית.
ולציבור אין דרך להתמודד, כי גלי בהרב מיארה קובעת שאי אפשר לפטר אותה. היא לא מופיעה לשימוע. השרים לא רלוונטיים, בג"ץ לא מחליט, היא שופטת תובעת וסנגורית – הכל באדם אחד. עושה דין לעצמה.
אין עוד תפקיד כזה, אין עוד מדינה כזו. רק בדיקטטורה אי אפשר לפטר את המלכה. אם כבר מדברים על אסונות לדמוקרטיה – זו באמת טרגדיה.
