הערב חשפנו בחדשות 14: הקלטות מזעזעות המתעדות התעללות לכאורה של חלק מהצוות החינוכי בבית הספר הכוללני מי-עד שבקיבוץ חצור, יצוין שהאחריות על בית הספר של היא של המועצה האזורית באר טוביה ולא של הקיבוץ למרות מיקומו הגיאוגרפי. בהקלטות נשמעות בין היתר קריאות נואשות לעזרה של ילד אוטיסט בן שמונה. במשך דקות ארוכות הוא בכה בהיסטריה וּבִֿמקום נחמה או חיבוק הוא מקבל איומים, צעקות, השפלות וּקשירת ידיים בלפיתות כואבות.
באחת ההקלטות הסייעת הצהירה: "טוב אני אקשור לו את הידיים". הילד שנבהל מיד השיב: "לא לא! סליחה". ולאחר מכן אמר: "איי, אווה. היא תפסה לי חזק", בעוד שברקע נשמעים קולות בכי.
בהקלטה אחרת נשמעת מנהלת בית הספר מחזיקה את אותו ילד באופן שמכאיב לו. הוא מתחנן שתעזוב אותו אך היא ממשיכה. ילד: "זה כואב לי!". המנהלת ענתה לו: "אתה יודע שאני יותר חזקה, נכון? זה לא הדרך". הילד המשיך לבכות ולהדגיש שכואב לו כשבהמשך המנהלת שאלה: "אתה רוצה שאני אעזוב אותך?".

הפרשה נחשפה לאחר שסייעת אמיצה בבית הספר ראתה את המראות ולא יכלה לשתוק עוד. היא סיפרה לאם ההמומה על מה שקורה בבית הספר: "הגעתי למצב שאני רואה דברים שאני לא צריכה לראות, אז אני הולכת ומעירה על זה. או שלפעמים הן קושרות את הידיים. שזה גם משהו שהן עושות. אני במצבים כאלה הולכת ואומרת ל[ביפ] 'תקשיבי זה לא בסדר'".
האם ההמומה שאלה: "מה זאת אומרת קושרות את הידיים?". הסייעת חזרה על דבריה ואמרה: "קושרות לו את הידיים". האם שעדיין התקשתה להאמין שאלה: "עם מה?". הסייעת השיבה: "עם הידיים שלהן, קושרות לו את הידיים והרגליים שלא יוכל לזוז".
לשאלת האם למה?, הסייעת ענתה שהצוות מביא את הילד להתפרצויות בכוונה, כדי להשאירו בבית או סתם בשביל הכיף: "מביאים אותם לקיצון שבקיצון כדי להראות איך הם מתנהגים בתוך הבית. הביאו אותו להתפרצות. דברים שהן עושות בכוונה. כיף להן לראות אותו ככה. זה מה שאני חושבת".

האם שאלה את הסייעת: "שכיף להן לראות אותו מתפוצץ?". בתגובה לכך הסייעת אמרה: "כן, כנראה". "אני חושבת שהיה מגיע לך לדעת דברים", הוסיפה.
בראיון אימו של מ' אחד הילדים שחווה התעללות סיפרה: "הן בכוונה מביאות את הילדים לקצה. לבן שלי ספציפית שהוא מאוד אוהב לצייר. שהוא מבקש לצייר לא מאפשרות לו לצייר". כאשר האם נשאלה: "למה, מה הן רוצות לעשות?", היא השיבה: "לעצבן אותו, לגרום לו להתפרצות", והוסיפה כי הדבר נעשה "מתוך רוע טהור".
בהקלטה נוספת נשמע היחס המאיים, המשפיל, לִילדים חסרי ישע שזקוקים יותר מכל לחום ואהבה. הסייעת אמרה לאחד הילדים: "אתה מחר לא נכנס לכיתה. אין מחר כיתה. מחר אתה תהיה בחדר ההוא, כל פעם עם איש צוות אחר. לבד. נקודה".
ילד ענה בבכי: "אם אני אהיה לבד אני אברח מפה". ולכך הסייעת הגיבה: "אתה יכול לא לבוא, מלכתחילה לא לבוא. תישאר בבית, זה הכול". ואם לא די בזה היא איימה: "אני אזרוק אותך מהחלון".
לפי ההקלטות, היחס המשפיל מהצוות החינוכי ניתן לעוד ילדים בכיתה. הינה כאן אחת מבנות הצוות מורה לילד אחר לאכול מהרצפה, ככל הנראה לאחר שהאוכל נפל לו.
ילד 1: "רציתי שיהיה פסטה עם רוטב"
ילד 2: "אפשר לאכול?"
סייעת 1: "מהרצפה?"
ילד1: "לא"
סייעת 1: "אז מאיפה?"
סייעת 2: "אתה תאכל רק מהרצפה"
ילד 1: "לא לא!" (בוכה)
ילד 1: "תני לי לאכול. תני לי לאכול!"
סייעת: "למה אתה צורח כמו איזה בהמה?"
אימו של י', הילד שנאמר לו לאכול מהרצפה סיפרה: "הוא צורח בבכי שבחיים שלי לא שמעתי אותו ככה צורח ומתחנן לאוכל".
האימהות של הילדים חשבו שמצאו את המקום המתאים לילדיהן לאחר שהובטח להם מהמועצה המקומית כי אנשי הצוות שם מקצועיים וּבֿעלי ניסיון.

אימו של מ' סיפרה: "התחילה להיות קצת רגרסיה אצל הילד. זה נהיה בעיות התנהגות קשות תוך כדי הילד התחיל לתת כל מיני הערות. שאחת הסייעות דיברה אליו לא יפה או שאמרה לו מילים לא יפות. באחד מהפעמים הוא אמר 'היא נשכה לי את הראש'. אני ובעלי גיחכנו חשבנו שזה סתם, לא חשבנו שזה באמת הילד הגיע עם סימן באזור החזה. כששאלתי את הילד, הילד סיפר לי אז באותו הרגע לא ידעתי כל כך מה לעשות".
כך בהקלטה נוספת הילד סיפר על האירוע:
ילד: "היא שמה על כיסא והזיזה, קירבה אלי עד פה את השולחן"
אמא: "עד פה את השולחן?"
ילד: "כן"
אמא: "ומה זה עשה?"
ילד: "זה עשה שאני לא נושם"
עם הזמן, סיוטים בלילות והרטבה בבית הספר מחשש מהצוות החלו להיות תכופים. אימו של מ' סיפרה: "הילד ממש מתאר שהן פשוט לוקחות את הידיים שלהם – מי שמתנהג כביכול לא יפה – ושמות את הידיים מאחורה וקושרות לו את הידיים. שלחתי את הילד שלי פשוט לגהנום. הם הרסו לילד שלי את הנפש".

אימו של י' הוסיפה: "הם אמרו לו אני אקשור לך את הידיים והרגליים אם אתה לא תשב, אם אתה לא תקשיב. איך אפשר לעשות כזה דבר לילדים כאלה, אני לא יודעת".
כאשר נשאלו אם יש בהקלטות ראיות להתעללות בילדים אחרים?, אימו של מ' ציינה: "כן. לא חשבתי אף פעם שזה יפגוש אותי. אתה שומע סיפורים על אנשים ואחרים שעברו דברים דומים ואתה אומר זה לא יכול לקרות גם אצלי אבל עובדה שזה פגש גם אותנו. אתה אומר לעצמך איך אפשר? איך אפשר להתנגח בילד שהוא גם ככה יש לו קושי עם העולם?".
בשבוע שעבר האימהות ההמומות הגישו תלונה במשטרה נגד הצוות החינוכי.
עו"ד נטלי אלון, יועמ"שית עמותת מכון שליו: "שומעים את ההקלטות, כל כך קשות, כל כך מזעזעות. העמותה מלווה את המשפחה ולקחה על עצמה לסייע בכל מערך הבירוקרטיה והעזרה הן בפן המשפט והן בפן הבירוקרטי ולגרום שיפסיקו מקרי התעללות כל כך קשים וחמורים ולהפסיק את התופעה הזו".
אימו של י' מבקשת לומר לכל אם לילד: "צריך להיות עם היד לדופק ובעיקר לא להאמין לאף אחד. עד שאת רואה את זה על הילד שלך ומרגישה את זה על הילד שלך לא מבינים. אני כבר לא מאמינה לאף אחד יותר. לא לשכוח את הילדים שלנו כי הם צריכים אותנו כי אין להם אף אחד אחד".

ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל רואה בחומרה כל חשד לפגיעה בחסרי ישע ועם קבלת התלונות בשבוע שעבר נפתחה חקירה במהלכה בוצעו מגוון פעולות לרבות גביית עדויות ועוד יבוצעו כלל פעולות החקירה הנדרשות ביסודיות וברגישות הנדרשת, במטרה להגיע לחקר האמת".
משרד החינוך נמסר בתגובה: "התיעודים שהגיעו לידינו – קשים, מזעזעים ומעוררי חלחלה, ונמצאים כעת בחקירת משטרה. "לנוכח החקירה איננו יכולים להיכנס לפרטי המקרה, אך נבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים: ככל שממצאי החקירה יאשרו את הדברים – מי שהתעלל בילדים לא ידרוך עוד במערכת החינוך. לא עכשיו, לא בעתיד. המשרד יפעל בכל אמצעי העומד לרשותו כדי להבטיח זאת – ולמצות את הדין עד תום עם מי שפגע בתלמידים".
מהמועצה האזורית באר טוביה נמסר בתגובה: "ביטחונם ושלומם של ילדי מערכת החינוך נמצאים בראש סדר העדיפויות שלנו. כל מוסד חינוכי ובפרט, מוסדות לחינוך מיוחד, מחויב לפעול באחריות, ברגישות, ובסטנדרטים הגבוהים ביותר בהתאם לנהלים המגודרים לו.
"אנו רואים בחומרה כל פגיעה בחסרי ישע, וניתן לכל טענה מענה רציני וזהיר, תוך שמירה על זכויותיהם של כל הצדדים. אנו סומכים על משטרת ישראל שתבצע את עבודתה נאמנה, ומבקשים להימנע מהסקת מסקנות מוקדמות. נמשיך לפעול באחריות בהתאם להתפתחויות ולממצאים שיוצגו".

עו"ד עופרי שמוקלר שמייצגת את אחת הסייעות החשודות בהתעללות מסר: "מרשתי דוחה בתוקף את כל החשדות שהועלו נגדה. מדובר בסייעת מסורה, אכפתית, רגישה הפועלת בסבלנות אין קץ לרווחת הילדים בהם היא מטפלת.
"ויודגש, כל חשד הנוגע להתעללות, פגיעה או התנהגות שאינה הולמת הינו חסר שחר ולכל היותר מהווה פרשנות שגויה לאירועים יומיומיים המתרחשים במסגרת מורכבת ומאתגרת. מרשתי שיתפה פעולה באופן מלא עם רשויות החקירה. אנו בטוחים כי בתום הבדיקה יתברר מעל לכל ספק כי לא נפל כל דופי בהתנהלותה".
