תחילת החורבן: מה קרה בי"ז בתמוז, ולמה אנחנו צמים?

מליוני יהודים מציינים היום (ראשון) את צום י"ז בתמוז, היום שמסמל את תחילת החורבן, פריצת חומות ירושלים, ותחילת תקופת "שלושת השבועות" עד לתשעה באב.

חמישה אסונות קרו לאבותינו בתאריך הזה, ובימים אלו בין י"ז בתמוז לתשעה באב הנקראים ימי "בין המצרים" נחשבים כימי פורענות, ונהגו ישראל למעט בהם בשמחה. בשלושת השבועות הבאים: אסור לשמוע מוזיקה, לא לובשים בגדים חדשים ואין מסתפרים, כל אלו כאות אבל לחורבן בית המקדש.

חמישה דברים התרחשו היום

1. נשתברו הלוחות
האסון הראשון התרחש עוד במדבר סיני, כאשר משה רבנו ירד מהר סיני וראה את עם ישראל חוטא בעגל הזהב. בתגובה, שבר את לוחות הברית – הסמל החזק ביותר לברית שבין עם ישראל לקב"ה.

2. בוטל קרבן התמיד
בבית המקדש חדלו מלהקריב את קרבן התמיד, הקורבן שהוקרב מדי בוקר וערב, הקורבן מסמל הקשר הרציף והישיר בין העם לבוראו.  ביום שהופסק, פסק הקשר הישיר. את התפילות שאנו מתפללים כיום תיקנו במקום הקורבנות.

3. הובקעה חומת ירושלים
האויבים הצליחו לפרוץ את חומות ירושלים: לאחר מצור של שלוש שנים, הובקעה חומת העיר ירושלים. כך קרה גם בבית המקדש הראשון והשני. כאשר בבית ראשון פרצו הבבליים ובשני – הרומאים.

4. שרף אפוסטומוס את התורה
סיפור זה לא ידוע בדיוק באיזו תקופה התרחש,  האם בימי שלטון היוונים או הרומאים, אך לפי המסורת, אפוסטומוס הרשע שהיה רומאי שרף בתאריך הזה את ספר התורה בפרהסיה. מעשה זה היה סמל להשפלה ולעקירת התורה והמסורת מעם ישראל.

5. הועמד צלם בהיכל
במעשה חמור נוסף, הוצב צלם, פסל עבודה זרה, בבית המקדש עצמו. החילול של המקום הקדוש ביותר לעם היהודי נחשב לפגיעה חמורה בנשמת האומה. יש אומרים שאותו אפוסטומוס ששרף את ספר התורה, הוא העמיד את הצלם בהיכל.

הדבר החשוב שיש לנו לזכור בימים אלו, זה לא רק מה קרה אלא למה קרה. הצום לא רק נועד לעשות כאב פיזי של חוסר אכילה ושתייה, אלא הוא נועד לפנות זמן לחשבון נפש, כל אחד לעצמו להשתפר יותר ולחזור בתשובה בינו לבין בוראו ובינו לבין חברו.

בבניין ירושלים ננוחם.