בתוך מפעל המוות הידוע לשמצה ביותר של בשאר אל-אסד, התליות הפכו לשגרה, כאשר לעיתים נרצחו מאות אנשים בימים בודדים. בתוך הכלא, שני מבני בטון מוקפים בגדר תיל על צלע הר ליד דמשק, ביצע משטרו של אסד עינויים ומוות בקנה מידה תעשייתי שככל הנראה הרגו עשרות אלפי בני אדם במשך יותר מעשור. הוול סטריט ג'ורנל שוחח עם עשרות אסירים לשעבר ופרסם היום (רביעי) את העדויות המזעזעות.
פעם בחודש, בסביבות חצות, היו השומרים בכלא סיידנאיה קוראים בשמות הנידונים, בדרך כלל עשרות בכל פעם. הם כרכו לולאות סביב צווארם, ואז גררו שולחנות מתחת לרגליהם בצליל גירוד שהדהד ברחבי הבניין. אלו שבתאים הסמוכים שמעו קול חניקה כשהגברים נחנקו למוות.
באמצע מרץ 2023, הקצב הואץ באופן דרמטי, על פי שישה עדים. "הם אספו 600 איש והרגו אותם בשלושה ימים, כ-200 בכל לילה", אמר עבד אל-מוניים אל-קאיד, חייל מורדים לשעבר בן 37 שנעצר לאחר שהסגיר את עצמו במסגרת מה שחשב כהסכם חנינה עם הממשלה.
4+הרצח ההמוני בשנת 2023, שלא דווח קודם לכן, התרחש בדיוק כשהנשיא הסורי עמד לצאת מבידודו הבינלאומי. לאחר יותר מעשור של שימוש בהפצצות, עינויים ותקיפות כימיות כדי לדכא התקוממות פנימית, אסד היה שקוע בשיחות עם גורמים אזוריים שיובילו את סוריה להצטרף מחדש לליגה הערבית. כמה מדינות ערביות ופקידים מערביים ראו במרד מקרה אבוד, וביקשו לאמץ את אסד ולהקפיא את הסכסוך.
הקריסה הפתאומית של משטר אסד בסוף השנה שעברה חשפה עד כמה הקהילה הבינלאומית טעתה בחישוב. באחת מפעולותיהם הראשונות, כאשר שטפו את דמשק בחשכת השחר ב-8 בדצמבר, המורדים הסתערו על הכלא וירו במנעולי הדלתות, שחררו את האסירים הנותרים והסירו את המסך מעל אחת הדוגמאות הגרועות ביותר של הרג שיטתי על ידי המדינה מאז מלחמת העולם השנייה.
בתוך הכלא, שני מבני בטון מוקפים בגדר תיל על צלע הר ליד דמשק, ביצע משטרו של אסד עינויים ומוות בקנה מידה תעשייתי שככל הנראה הרגו עשרות אלפי בני אדם במשך יותר מעשור. המשטר תזמר את ההרג בצורה בירוקרטית שנראתה לעתים רחוקות בהיסטוריה האחרונה. מנגנון הביטחון של אסד שמר תיעוד מדוקדק של העברת העצורים לכלא ולמתקנים אחרים, מסמכי בית משפט ותעודות פטירה של אלה שהוצאו להורג.
"זוהי הזוועה הגרועה ביותר של המאה ה-21 מבחינת מספר ההרוגים והאופן שבו ממשלה הייתה מעורבת ישירות", אמר סטיבן ראפ, שגריר ארה"ב לשעבר לפשעי מלחמה. "אני כן מצייר קו משותף לנאצים ולרוסיה הסובייטית מבחינת האופי המאורגן של טרור המדינה", הוסיף.
4+מספר אסירים לשעבר קישרו את הטבח במרץ לרפורמות לכאורה שאסד קבע מאוחר יותר באותה שנה כחלק ממאמציו להשיב את הקבלה הבינלאומית. מאוחר יותר בשנת 2023 ביטל אסד את בית הדין הצבאי ששלח עצורים רבים לסיידנאיה, והקל בעונשי המוות של כמה אסירים. עצורים לשעבר ומומחי פשעי מלחמה מאמינים כי ייתכן שהמשטר ביצע טבח המוני אחרון לפני שמהלכים אלה האטו את מנגנון המוות.
העובדה שהניצולים מסוגלים כעת לדבר בגלוי, ולאפשר פרסום שמותיהם ופניהם, מראה כיצד קריסת המשטר שינתה את החברה הסורית. הגברים שהגיעו לסיידנאיה במהלך המלחמה כללו עריקים צבאיים, חיילים מורדים ופעילים שלווים. בין העצורים לשעבר שרואיינו לכתבה זו נמנו גם מדען גרעין ומהנדס שנעצרו רק בשל היותם חברים בפייסבוק של אדם אחר שמתח ביקורת על המשטר.
עדותם חושפת את מלוא היקף העינויים וההרג בתוך הכלא לאחר שנים שבהן מידע על ההתעללויות התגלה בדוחות של חוקרי האו"ם, ארגוני זכויות אדם כמו אמנסטי אינטרנשיונל, ארגון Human Rights Watch וארגוני חברה אזרחית כמו מרכז הצדק והאחריות הסורי, כוח המשימה הסורי לחירום ואיגוד העצורים והנעדרים של כלא סדנאיה.
במילים אחרות, העולם ידע על סיידנאיה, אך לא הצליח לעצור את הזוועות שהתרחשו בפנים. "כלא זה הוא סמל של בושה לעולם כולו. לא רק לסוריה", אמר עמאד אל-אקרה, פרופסור שעובד כעת על שיקום אסירים וצדק מעברי בסוריה, שנכלא בשנת 2011 בגין דיבור בטלוויזיה נגד המשטר ובילה כשנה בסיידנאיה.
4+דיווח זה מבוסס על ראיונות עם 21 עצורים לשעבר מסיידנאיה, שני בכירי משטר לשעבר המעורבים ברצח וכמעט תריסר מומחים לפשעי מלחמה סורים ובינלאומיים, וכן סקירה של מאות עמודים של מסמכי משטר אסד שנמצאו בכלא ובמתקני ביטחון סוריים אחרים. כתבי הוול סטריט ג'ורנל ביקרו בכלא שלוש פעמים במאמץ לתעד ראיות לזוועות שבוצעו.
סיידנאיה, המכונה במסמכי המשטר הרשמיים כ"בית הכלא הצבאי הראשון", היה הגדול מבין עשרות מרכזי הוצאות להורג שהקים משטרו של אסד בניסיון להטיל פחד באוכלוסייה הסורית ולשבור את ההתקוממות והמרד המזוין של 2011 נגד שלטונו.
שם הכלא בציבור – "סיידנאיה", על שם העיירה ההררית הקטנה בה הוא ממוקם – הפך בסוריה ב-14 השנים האחרונות לשם נרדף לחטיפת אזרחיו על ידי המשטר ולהריגתם. "אבוד בסיידנאיה" הפך להגדרה לאדם שנעצר ולא נראה שוב.
4+בנוסף לאלפים רבים שנהרגו בהוצאות להורג מאורגנות, עצורים לשעבר ומומחי פשעי מלחמה אומרים שאולי מספר שווה של אנשים מתו בסיידנאיה מעינויים ומתנאים קיצוניים, כולל מכות בצינורות ובמוטות, יחד עם רעב, צמא ומחלות.
האסירים, הוחזקו בתאים מכוסי כינים, בעלי קירות פלדה ופתח אחד לחלון, כאשר נאסר עליהם להביט לשומרים בעיניים, אחרת הם היו מסתכנים במכות כה קשות עד שהיו מדממים על הרצפה. "סיידנאיה הייתה סיוט. זה היה טבח אחד גדול. כמעט כל מי שנכנס לא יצא", אמר עלי אחמד אל-זוארה, חקלאי מדמשק הכפרית שנעצר בגיל 25 בגין התחמקות משירות צבאי בשנת 2020.
מאות הנעדרים שיצאו לחופשי בדצמבר ייצגו מיעוט זעיר בקרב אלפי הסורים שנעלמו במהלך המלחמה. כ-160,123 סורים נעלמו בכוח על ידי משטר אסד לאורך כל המלחמה, על פי הרשת הסורית לזכויות אדם. חלק ממשפחות הנעדרים עדיין מקווים שקרוביהם בחיים. אחרות החלו בסוג מוזר של אבל, שבו הן החלו לקבל את העובדה שיקיריהם מתו, בעוד שהן חסרות תשובות לגבי איך או מתי הם מתו, שלא לדבר על היכולת לקבור אותם.
4+"למרות שאנחנו יודעים שהוא הגיע לסיידנאיה, אנחנו לא יודעים מה קרה לו. מעולם לא קיבלנו גופה", אמרה דינה קאש, שבעלה, עמאר דארעא, מפיץ סיטונאי, נעצר ונעלם בגיל 46 בשנת 2013. המשפחה אישרה בדצמבר שהוא נשלח לסיידנאיה ממסמכים שנמצאו במטה מודיעין לאחר נפילת המשטר.
כמה אסירים מתו במהלך המכות הראשוניות כשנכנסו לכלא, שלעתים קרובות כללו הצלפות בצינור פלסטיק ירוק 100 פעמים על הרגליים, אמרו כמה אסירים לשעבר. עצור אחד שרואיין לכתבה זו, חייל מורד לשעבר בן 35 בשם בשאר מוחמד ג'מוס, נאלץ לעבור קטיעה של רגלו השמאלית לאחר המכות שספג עם הגעתו לכלא.
המכות הראשוניות היו גם מבוא לחיים בתוך המתקן, שם נמנעו מהם ההיבטים הבסיסיים ביותר של אישיות. נאסר עליהם לדבר בקול חזק יותר מלחישה. נמנעו מהם נעליים. נמנעו מהם ספרים, עטים ונייר. רוחות הרים נשבו בכלא במשך רוב השנה. הגברים רעדו במדיהם הדקים כנייר ובתאים חסרי החימום.
אסירים סיפרו כי נאלצו לשתות את השתן שלהם, הותקפו מינית והוכו ללא הרף על ידי שומרים שאחזו במוטות מתכת ובצינורות פלסטיק ירוקים. כשהם התקלחו, נזכר אדם אחד, הדם מהמכות היה מתערבב עם הסבון והמים שהתערבלו על הרצפה. "בכל פעם שהם פתחו את הדלת הם היכו אותך", סיפר אחד האסירים.
על פי העדויות, האסירים לעתים קרובות הורעבו או נותקו מהם מים לשתייה. כוס אורז אחת הייתה ניתנת לתא מלא בגברים עבור מנות מזון של יום שלם. באחד האירועים, השומרים סגרו את המים במשך 17 ימים רצופים, וכך אסיר בשם בסאם רחמן שתה מהאסלה, מה שגרם לו למות ממחלה ימים לאחר מכן, כך נזכר חברו לתא, מחמוד עומר ורדה, בן 34.
"התחלנו כ-25 איש. בסוף נשארו רק שמונה", אמר ורדה, המתגורר כיום בעיירה עפרין בצפון סוריה. "כל מי שנהרג מת מולנו בתא, בעיקר מהמכות", אמר. "אני יכול לשמוע את הצרחות. אני יכול לשמוע את קול המכות", סיפר אסיר נוסף "זה כאילו כל הסצנות מתרחשות מולי עכשיו". "פחדתי לישון בימים הראשונים אחרי שיצאתי. חשבתי שזה הכל חלום ואחזור לסיידנאיה", אמר. "עכשיו אני יודע שזה באמת נגמר", סיכם.
