accessibility-icon
share-icon
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

ארדואן לא אהב את הבדיחה: ה-AI של אילון מאסק נחסם בטורקיה

ציפורה סימן טוב

ציפורה סימן טוב

יג תמוז ה'תשפה (09.07.25)

3

0

like

2

dislike

בית משפט באנקרה הורה לחסום תכנים של הצ'אטבוט "גרוק" בטענה שיצר תגובות הפוגעות בנשיא, במייסד טורקיה המודרנית ובערכי הדת. מומחים טוענים: "טורקיה הפכה למדינה הראשונה שמצנזרת בינה מלאכותית"


צעד חסר תקדים בטורקיה: בית משפט הורה אתמול (שלישי) לחסום את הגישה לתכנים מסוימים של "גרוק" (Grok), צ'אטבוט הבינה המלאכותית שפותח על ידי חברת X AI של אילון מאסק. ההחלטה הדרמטית התקבלה לאחר שהרשויות טענו כי הכלי הפיק תגובות המהוות "עלבון" לנשיא ארדואן, למייסד טורקיה המודרנית מוסטפא כמאל אטאטורק, ולערכים דתיים במדינה.

בעקבות ההחלטה, משרד התובע הכללי באנקרה הודיע כי פתח בחקירה פלילית. מדובר בפעם הראשונה שבה טורקיה נוקטת צעד משפטי של חסימת תוכן שמקורו בכלי בינה מלאכותית. הרשויות הסתמכו על חוקים מקומיים, שלפיהם העלבת אישי ציבור ונציגי שלטון היא עבירה פלילית שדינה יכול להגיע עד ארבע שנות מאסר.

maximize-image
images-count1+
נשיא טורקיה ארדואן | צילום: שאטרסטוק

ההחלטה מגיעה על רקע חשש עולמי גובר מהטיות פוליטיות, הפצת דברי שטנה ואי-דיוקים עובדתיים בצ'אטבוטים של בינה מלאכותית. גם "גרוק", המשולב בפלטפורמת X (טוויטר לשעבר), ספג בעבר ביקורת על כך שהפיץ תכנים בעלי אופי אנטישמי ואף שיבח את אדולף היטלר. מאסק עצמו הודה בחודש שעבר כי המערכת זקוקה לשדרוג, והבטיח לתקן את "כמות הזבל הגדולה מדי במודלי הבסיס שאומנו על מידע לא מתוקן".

לפי דיווחים בתקשורת הטורקית, כאשר נשאל שאלות מסוימות בשפה הטורקית, "גרוק" סיפק תכנים פוגעניים כלפי ארדואן ואטאטורק. הרשות לטכנולוגיות מידע ותקשורת (BTK) בטורקיה היא הגוף שאכף את צו בית המשפט.

maximize-image
images-count1+
ארדואן, נשיא טורקיה | צילום: shutterstock

ימאן אקדניז, מומחה למשפט סייבר מאוניברסיטת בילגי באיסטנבול, ציין כי הרשויות זיהו כ-50 פוסטים שנוצרו על ידי "גרוק" כבסיס לחקירה ולצו החסימה. לדבריו, הצו נועד "להגן על הסדר הציבורי". בחשבון ה-X שלו כתב אקדניז: "טורקיה הפכה למדינה הראשונה בעולם שמטילה צנזורה על גרוק".

בשנים האחרונות, ממשלת טורקיה הגבירה משמעותית את הפיקוח על פלטפורמות מדיה חברתית. חוקים חדשים מעניקים לרשויות שליטה רחבה יותר על תכנים, ומבקרים טוענים כי החוקים משמשים לעיתים קרובות כדי לדכא התנגדות פוליטית. הממשלה, מצידה, טוענת כי הצעדים נחוצים כדי להגן על כבוד המשרה וסמלי השלטון.

עקבו אחרינו גם ב-Google News