ישראל הולכת ומתקרבת ככל הנראה לסיום המלחמה לפחות בשש זירות מתוך שבע. בכל זירה קיימים אתגרים ייחודיים, ומערכת הביטחון מתמקדת בשימור ההישגים שהושגו.
הזירה המרכזית היא איראן, שבה המבצע פגע אנושות בפרויקט הגרעין ובפרויקט הטילים. הדרך לשימור ההישג מתחילה באיסוף מודיעין, בחדירה עמוקה למח של משמרות המהפכה, במרדף אחר השיקום ובעיקר באי חשש לחזור לשם גם במחיר של הסלמה מתחדשת.

בזירת לבנון, שהרתיעה בעבר במיוחד, צה"ל ממשיך לאכוף את ההפרות מצד חיזבאללה ופוגע בניסיונות השיקום. מודל לבנון שהוטל ספק בו מתפקד היטב, ואם ניתן לחזור על כך בעוד שנה, חיזבאללה לא יוכל להשתקם.
תימן – ממשיכה להוות אתגר, והמערכת מתכוונת להמשיך ולפגוע קשה בזירה זו. המודיעין יוביל לפגיעות נוספות, כשעוד לא נאמרה המילה האחרונה.

בסוריה, לאחר נפילת אסד ובצל שיחות נורמליזציה, יש לשמור על ערנות, להביא מודיעין ולהמשיך לסכל תשתיות במדינה ההרוסה, שבה אין ממשל יציב או שליטה ריבונית סמוך לגבול. גם כאן גורלנו בידנו.
בעזה, המערכה חייבת להסתיים בהחזרת החטופים, בפירוק חמאס מנשקו ובמניעתו לשוב ולשלוט ברצועה בכל מתכונת. צה"ל חייב למנוע לחלוטין טרור מעזה בכל דרך.

שתי זירות נוספות שדורשות תשומת לב הן יהודה ושומרון והגבול המזרחי. ישראל חייבת להפנות אליהן משאבים, כדי למנוע תרחישים דומים לאירועי 7 באוקטובר בדרום, שיפגעו בהתיישבות ובישובי קו התפר.
למרות המכה האנושה שחטפה איראן, היא לא תרפה ותנסה לשקם את כל הזירות. התפקיד שלנו הוא לסכל את המזימה כפי שהצליחו לעשות עד כה.
