לפני שישראל פתחה במלחמה ההיסטורית מול איראן, חשפו שירותי הביטחון רשת ריגול רחבת היקף שבמרכזה אזרחים ישראלים שגויסו על-ידי גורמי מודיעין איראניים. מאז אפריל 2024, אז החלה איראן לשגר טילים לעבר ישראל, הוגשו כתבי אישום נגד יותר מ־30 אזרחים ישראלים בגין מגע עם סוכן זר וביצוע פעולות עבור המודיעין האיראני, כך דווח היום (ראשון) ב"גרדיאן".
לפי כתבי האישום, שיטת הגיוס הייתה פשוטה ושיטתית: הודעת טקסט אנונימית שבה הובטח תשלום תמורת מידע, לעיתים מנוסחת באופן כללי ("יש לך מידע על המלחמה? אנחנו מוכנים לשלם עליו"), ולעיתים בעלת אופי פוליטי. באחת מההודעות שנשלחו לערבי-ישראלי נכתב: "ירושלים החופשית מאחדת את המוסלמים. שלח לנו מידע על המלחמה". ההודעות כללו קישור לאפליקציית טלגרם, שם נפתחה שיחה עם מפעיל שהציג עצמו כישראלי.
1+בשלב הראשון, התבקשו הנמענים לבצע פעולות פשוטות כמו צילום אתרים ציבוריים או תליית פוסטרים בגנות ראש הממשלה. מי שהביע עניין קיבל הוראות לפתוח חשבון פייפאל או אפליקציה לקריפטו, דרכן הועבר התשלום. לאחר מכן הוטלו משימות רגישות יותר, בהן תיעוד מתקנים ביטחוניים, בסיסי צה"ל, סוללות כיפת ברזל ואף מפקדת אמ"ן בגלילות.
לפי הדיווח, באחד המקרים, אזרח ממוצא אזרי גייס את בני משפחתו לצילום אתרים רגישים ברחבי הארץ, ביניהם נמל חיפה, בסיס חיל האוויר בנבטים ומכון ויצמן. בהמשך, חלק מהמקומות שתועדו הפכו למטרות איראניות במהלך מלחמת 12 הימים.
1+אחד החשודים, שנעצר בספטמבר האחרון, תיעד את ביתו של מדען גרעין ממכון ויצמן. לאחר מכן הוצע לו תשלום של 60 אלף דולר תמורת חיסולו של המדען, יחד עם בני משפחתו ושריפת הבית. החשוד גייס ארבעה משתפי פעולה , אך הם נעצרו בשערי המכון על-ידי מאבטח המקום. יום לאחר מכן שב החשוד למכון, נכנס באור יום, תיעד את רכבו של המדען ואף התבקש להצמיד לרכב מכשיר GPS, אך סירב.
איראן פיזרה רשת רחבה, בתקווה שמשהו ייתפס. היא פנתה לעשרות ישראלים, בידיעה שרובם יירתעו או יסתפקו במשימות מינוריות יחסית. אבל המטרה הייתה אחרת: למצוא את המעטים שיסכימו ללכת עד הסוף. חלק מהנחקרים הסתפקו בצילום בסיסים או ריסוס כתובות. אחרים, כך עולה מהחקירות, לא עצרו גם כשקיבלו הצעות להניח מטענים, להצמיד מכשירי מעקב, או לחסל בכירים ישראלים.
