כבר תקופה שאני מחכה לעלילת הדם הבאה נגד חלוצי ההתיישבות. אני רגילה לראות את הכותרות שעוסקות ב"רצח ערבים", "טרור יהודי" וכל מיני מעשיות שלא היו ולא נבראו.
כאשר השמאל חוגג על עוד קמפיין נגד המתנחלים, אין זה מפריע לי, ואני אפילו צוחקת מהתגובות הקיצוניות שאני מקבלת. אבל כשזה מגיע מאנשי ימין – זה פוגע. מיד צצים שלל גינויים, והתקשורת כולה מתגייסת למטרה אחת: הכפשת גיבורי הגבעות.
2+שתבינו, מדובר באנשים שלולא הם, הייתה קמה כאן היום מדינה פלשתינית. במו ידיהם הם בלמו את התעצמותם של קיני הטרור. שעות השינה הממוצעות בגבעות מעטות – כל הלילה הם שומרים, ובבקרים עוסקים בעבודה פיזית רבה.
אז למה חיכיתי לעוד עלילת דם הפוגעת באותם חלוצים? כי המקרים האלה הם ראי המשקף את המציאות המכוערת במלואה. כאשר חמאס משקר בנוגע להפצצות בבתי חולים ולרצח במתחמי חלוקת סיוע, זה מכעיס. זה מוציא אותנו רע בעולם, זה מסיג את המלחמה לאחור.
בשעה טובה משפחת גולדס מתחילים לבנות בית חדש במעוז אסתר.
יש לכם שאלות על התהליך, צורת הבנייה, איך זה עובד או סתם על החיים בגבעות? מוזמנים לשאול אותנו בתגובות👇#נוער_הגבעות #מעוז_אסתר pic.twitter.com/xrmYWi4rK9
— מעוז אסתר (@maozest) July 1, 2025
באותו אופן בדיוק, עלילות הדם פוגעות במפעל ההתיישבות. במשך שנים ניסו לצייר תמונה כאילו מדובר בנוער שוליים שכל מעייניו נתונים בוונדליזם – מה שהוביל לעוולות ולרדיפות חסרות רסן. אבות לילדים הושלכו לכלא, נשים זומנו לחקירות, נערים עברו עינויים – וכל זה מבלי שהוגש נגדם כתב אישום או שהצטברו חשדות. יש לו כיפה ופיאות אז הכל מותר.
הפעם, המצב מסובך הרבה יותר עבור המערכת המושחתת, ולכן העלילה התפרקה תוך שבוע. בהתיישבות למדו שתיעוד הוא הצלה במקרים כאלה. מהאירוע האחרון, קיימים סרטונים רבים שבהם נראה המג"ד משתולל, בעוד הנערים מגיבים באיפוק. שומעים אותו מאיים בירי ומבצע מעצרים – והנערים קוראים לא להתנגד.
2+דבר נוסף ששונה מהעבר הוא ביטולם של המעצרים המנהליים. תם העידן שבו יהודים מושלכים לכלא לחצי שנה או יותר רק בגלל פעילותם למען ההתיישבות. עכשיו, כשהשב"כ רוצה לעצור אדם מחמת "מסוכנות", הוא נדרש להציג הוכחות.
וכך, שיטת הדורסנות קרסה – כי אין הוכחות. ברמה האישית, אני לא מצפה להתנצלות מכל אלו שממהרים להוציא את דיבת המתיישבים רעה. מקרים כמו זה של המג"ד שיורה לעבר נערים, או של השוטר שירה כמעט למוות בשני נערים אחרים כמה חודשים קודם לכן – והריגתו של אהוביה סנדק ז"ל, הם כואבים מאוד, ולרגעים נדמה שהמצב רק מידרדר. אבל לא כך פני הדברים.
2+מגמת השינוי ברורה וחיובית. מאז פרוץ המלחמה קמו עשרות נקודות התיישבות שיצרו רצף טריטוריאלי יהודי במקומות שיד אדם לא נגעה בהם שנים (והיו מאוכלסים בעיקר בחיות אדם).
נכון, קשה מנשוא לראות את ציבור המתיישבים עובר מסכת התעללויות. אבל ההיסטוריה הוכיחה: רגע לפני שהרע נעלם, הוא משתולל בפראות. כך, לאחר שהצווים המנהליים הגיעו לשיא כל הזמנים בכהונתו של יואב גלנט כשר ביטחון – הם פסקו כמעט לחלוטין בתקופתו של ישראל כ"ץ.
עכשיו, כשיש כל כך הרבה טרור ביהודה ושומרון – הקריאות להחלת הריבונות נשמעות חזק מתמיד. ומכאן אני מזמינה אתכם: בואו למרחבי יהודה ושומרון, בואו לגבעות. תכירו את "הנרקומנים של ארץ ישראל", שכל מגמתם היא להיטיב עם הארץ, גם במחיר אישי כבד.
