בשנים האחרונות, אוכל יהודי ובעיקר אשכנזי עושה קאמבק לפולין. הפולנים, כך נראה, לא רק טועמים, אלא גם מתחילים להתמודד עם מה שהמטבח הזה מייצג: היסטוריה עשירה, תרבות שנמחקה, וטראומה לא פתורה, כך פורסם במגזין "Smithsonian Magazine".
מאכלים יהודיים קלאסיים כמו בייגל, קניש (מאפה ממולא בתפוחי אדמה) ו-ביאליס (לחמניית בצק עם בצל), הפכו לחלק בלתי נפרד מהרחובות האורבניים של פולין. ב-2022, הקניש אף הוכנס לרשימת המאכלים המסורתיים של המדינה. מדובר בניסיון לאומי להתקרב מחדש להיסטוריה היהודית של פולין.

בסוף המאה ה-19, כ-2 מיליון יהודים ממזרח אירופה היגרו לארה"ב- 1.6 מיליון מהם מפולין של אז. הם לקחו איתם את הבייגלים, את הקנישים והפכו אותם לאבני יסוד של הדליקטסן הניו-יורקי. אבל מה שנשמר בארה"ב כמעט נעלם בפולין.
אמריקאי או יהודי? תלוי את מי שואלים
בארה"ב, בייגל עם לקס וגבינת שמנת נחשב לסמל יהודי. בפולין, אותו בייגל נתפס אמריקאי. גם הטעמים ש"עשו עלייה" לאמריקה עברו אבולוציה. למרות זאת, כשהפולנים היום מגישים את הבייגל בגאווה מקומית, הוא לא דומה למקורי שאכלו ברחובות לובלין, הוא ניו-יורקי למהדרין.

המטבח היהודי
שלושה מיליון יהודים פולנים נרצחו בשואה, ומה שנותר מהם נמחק גם על ידי האנטישמיות שלא הסתיימה עם תום המלחמה. גם היום, לפי סקר מ-2023 של הליגה נגד השמצה, שליש מהפולנים מאמינים באמונות אנטישמיות. אחרי נפילת הקומוניזם, נעשו ניסיונות לתקן. נפתחו חוגים ללימודי יהדות, הוקם מוזיאון פולין בוורשה, והחל דיאלוג חדש על מקומה של היהדות בפולין.
תרבות האוכל היהודית חודרת לפולין גם דרך אירועים. לדוגמא פסטיבל התרבות היהודית בקרקוב, המתקיים מאז 1988, ומארח הרצאות, קונצרטים וסדנאות בישול.
במהלך פסטיבל "טיש", שנערך בוורשה, מסעדות מקומיות מחליפות את שמות המנות לפורמט יידישאי. נלסניקי הופך לבלינצ'ס, פלאקי ללטקס, גולאבקי להולישקעס. אותם טעמים, שמות אחרים.

בסדרת טלוויזיה חדשה על ההיסטוריה של המטבח הפולני, הקדיש ההיסטוריון ירוסלב דומנובסקי פרק שלם למטבח היהודי. המסר שלו: "האוכל הזה הוא חלק מה-DNA הפולני ולא רק זיכרון רחוק".
היום, יותר ויותר שפים יהודים גם בפולין וגם בארה"ב חוזרים למקורות. הם משלבים את הישן עם החדש, מחפשים חיבורים בין זהויות, ומחזירים כבוד למה שנשכח.
