למעורבותו הפרואקטיבית של הנשיא דונלד טראמפ במשפט נתניהו והמתקפה החריפה והבוטה במיוחד שהוא הטיח במערכות התביעה והמשפט בישראל, תוך שהוא מכנה זאת "ציד מכשפות", יש סיבה ומסובב. זו אינה רק החוויה שהוא חווה על בשרו מול אותן מערכות תביעה ואכיפה בארצו. יש לכך הסבר שלא זכה משום מה להבלטה.
ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות האחרונות הובילו לביטולם של שני כתבי האישום הפדרליים על ידי התובע המיוחד ג'ק סמית' בארה"ב אשר הוגשו כנגד טראמפ (ניסיון ביטול תוצאות הבחירות ולקיחת מסמכים מסווגים). העילה לביטול כתבי האישום לא זכתה, כפי שציינתי, להבלטה, ויש בה כדי להאיר על הסיבה לזעמו הרב של הנשיא טראמפ על מערכת התביעה והמשפט בישראל ואת דרישתו לביטול המשפט. בנוסף, ניתן להקיש גזירה שווה ממקרה טראמפ למשפט נתניהו ולאמץ את אותן עילות או המדיניות אשר הופעלה כלפי טראמפ.
3+העילה לביטול כתבי האישום כנגד טראמפ נסמכה על חוו"ד משפטית מפורטת ומנומקת שחוברה על ידי משרד התביעה הכללי בארה"ב עוד בשנת 1973 ואושררה בחוו"ד מנומקת ומפורטת ב-16.1.2000. באותה חוו"ד שאומצה מאז כמדיניות מנחה, נקבע כי הגשת כתב אישום או ניהול הליך פלילי נגד נשיא מכהן, אינה חוקתית ופוגעת אנושות ביכולתה של הרשות המבצעת לבצע את התפקידים שנקבעו לה בחוקה.
חוו"ד שהפכה למדיניות מנחה (לא חוק) מפרטת מספר נימוקים תומכים וכבדי משקל המונעים ואוסרים ניהול הליך פלילי נגד נשיא מכהן. ישנם 3 טיעונים מרכזיים אשר ניתן להשליכם וליישמם במקרה של רה"מ בנימין נתניהו.
3+ראשית, בניהול הליכים פליליים נגד נשיא מכהן יש משום פגיעה חמורה בתיפקוד הרשות המבצעת שהנשיא עומד בראשה והוא הנושא באחריות הבלעדית לתיפקודו של הממשל. רוצה לומר, ניהול הליך פלילי ( חקירות, משפט, התייצבות לדיונים בבימ"ש, הכנה לשלב ההגנה במשפט ) יגרום לשיבוש חמור בתיפקודו של הנשיא וימנע ממנו למלא את תפקידיו החוקתיים (הפיקוד על הצבא והצי, ניהול מדיניות החוץ והפנים וניהול המדינה בעיתות חירום).
עיניכם הרואות כי ההליך המשפטי שאותו עובר נתניהו ( ועוד בעיצומה של מלחמה קיומית ורב-זירתית עצימה) הוא בלתי נתפס. אין עוררין כי מדובר בניסיון לפגיעה חמורה ביותר בתיפקודו התקין והשוטף של נתניהו כראש הרשות המבצעת וביכולת לנהל מדינה תחת איומים קיומיים. הדווקאות של מערכת התביעה לקיים את המשפט כאילו אין מלחמה ואין מדינה לנהל היא בבחינת פגיעה מכוונת ביכולת המשילות והתיפקוד של הרשות המבצעת בישראל והעומד בראשה. אם נכונה הסברה כי מערכת התביעה עושה זאת כחלק מאיום הוצאתו של רה"מ לנבצרות, הרי הדבר חמור שבעתיים.
3+שנית, קיום הליך פלילי נגד נשיא מכהן פוגע בעיקרון הפרדת הרשויות ובמערכת הבלמים והאיזונים שבין הרשויות. שכן, זה מאפשר לרשות אחת (הרשות השופטת ו/או רשויות התביעה והאכיפה) כוח בלתי מוגבל, בלתי מרוסן ובלתי מידתי בעליל מול הרשות המבצעת. החשש הוא שההליך הפלילי ינוצל לרעה ככלי פוליטי על ידי הרשות השופטת או גורמים ברשויות התביעה והאכיפה.
במקרה נתניהו המדובר ברשויות התביעה והאכיפה שניצלו ומנצלים ברגל גסה את כוחם העצום לניצול פוליטי ולשימוש בשיטות מאפיוזיות של "הקש בגג" כדי לשתק ולהלך אימים על נבחרי ציבור. החשיפה הדרמטית על פגישה יזומה בין נשיא המדינה בוז'י הרצוג ונשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרון ברק, בו דרש השופט ברק מנשיא המדינה שלא לחון את נתניהו, אלא אם כן יפרוש מהחיים הפוליטיים, היא ביטוי לפוליטיזציה החמורה של מערכות המשפט והתביעה בישראל. התנייה זו מחדדת ביתר שאת את הנימוק לאי העמדת נשיא מכהן לדין פלילי.
3+שלישית, נימוק נוסף לאי העמדה לדין פלילי של נשיא מכהן המובאת בחוו"ד ואשר הפכה למדיניות מנחה ,הוא החשש מכירסום ניכר באמון הציבור במוסד הנשיאות, וכן שהליכים אלה במהלך כהונה יגרמו לנשיאים להימנע מקבלת החלטות אמיצות, גורליות וחיוניות מחשש שיבולע להם. לחשוב שנבחר ציבור יחשוש מלקבל החלטות מחשש שיבולע לו אם לא ינקוט בדרך מסוימת ומוכתבת, היא סכנה לאושיות המשטר הדמוקרטי, לתיפקודה ויציבותה של הרשות המבצעת. הפוליטיזציה הרדיקלית במערכות התביעה והמשפט בישראל בעשורים האחרונים הופכת חשש זה לממשי ומסוכן. נימוק זה אינו רלוונטי לנתניהו כי התיקים רק חיזקו את האמון בנתניהו מחד ופגעו באמון מערכות התביעה והמשפט מאידך.
ארה"ב היא מהדמוקרטיות הוותיקות והליברליות ביותר במועדון המדינות הדמוקרטיות. רצוי שהמציעים את אימוץ החוקה הצרפתית (המונעת העמדה לדין של נשיא מכהן) שיגנזו את הצעתם, משום שבארה"ב מדובר במדיניות פנימית ולא בחוק. לכן נכון, חכם ואפקטיבי שמשרד המשפטים הישראלי יאמץ את מדיניות משרד המשפטים הפועלת בארה"ב מאז 1973, שבה אסור לנהל הליך פלילי כנגד נשיא מכהן. מדובר אמנם בסעד זמני, אך מידתי ונכון. בישראל הופרו ברגל גסה ועד דק האיזונים והבלמים על ידי הרשות השופטת ורשויות התביעה, ואימוץ המדיניות המשפטית האמריקאית הוא צו השעה.
