יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה התראיין אמש (מוצאי השבת) לדנה ורון בתוכנית מהדורת מוצ"ש, והתייחס להצלחה באיראן, לקשיים בעזה, למשפט של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לשינויים שחשוב לעשות במערכת המשפט ולהמשך המאמצים של ישראל להשיב את כל החטופים הביתה.
"ישנם פערים גדולים בין ההצלחה חסרת התקדים באיראן, לבין מה שקורה בעזה. איך מתכוונים להכריע את החזית הזאת?"
"קודם כל, להבנתי, ארבע אוגדות נמצאות בלחימה בגזרת עזה. כמובן שהעצימות משתנה עם הזמן. להבנתי, מחר הקבינט אמור להתכנס, בין היתר גם כדי לדון בשאלה הזאת. עכשיו, כשהתפנינו מהדבר הגדול – וזה באמת הדבר הגדול והגורלי והאיום הקיומי מעל מדינת ישראל – והוכחנו יכולות, מדינת ישראל הוכיחה יכולות מעצמתיות בהנהגתו של ראש הממשלה נתניהו, והממשלה, והצבא, וכולם, כדי להכריע את החמאס בעזה".

"כל שבוע שעבר דיברנו על נושא הסיוע ההומניטרי, התמונות האלה שמגיעות – רואים את חמאס חוגג על הסיוע הזה, ואיזושהי הבנה שהמתפ"ש והפצ"רית בסוף מנהלים את העסק, ויכול להיות שלא עובדים אצל הדרג המדיני".
"לא. קודם כל, אני חושב שהכניסה של האמריקאים לאירוע הזה בהחלט לוקחת חלק, לא את הכול כנראה, ועל כך צריך לעבוד – מהסיוע ההומניטרי מידי חמאס ומביאתו לידי התושבים. צריך כמובן לטייב את זה – זה דבר שרק התחילו בחיתוליו – כדי באמת לשלול מהחמאס את האפשרות לקבל את הסיוע הזה".
"אבל זה לא הסיפור של השבוע האחרון, וגם לא של החודשים האחרונים – זה סיפור של כל המלחמה, עניין הסיוע ההומניטרי".
"אבל הסיפור שהוא כן של השבוע האחרון, או של השבועיים האחרונים פחות או יותר, היא הכניסה של האמריקאים לאירוע הזה. כמו שאמרתי, האירוע הזה הוא בחיתוליו. אני מניח שגם על כך ידונו מחר בקבינט, כדי לאפשר לו להבשיל, לאפשר לו לפעול כמו שצריך. הרעיון הוא באמת לקחת את כל עניין הסיוע ההומניטרי מהידיים של חמאס – ישירות לידי התושבים".

"הנושא של העסקה בתוך הסיפור הזה – לדעתך לאן זה הולך? אני חושבת שמתווה וויטקוף הוא משהו שמדינת ישראל מאוד רוצה?"
"אני מניח שגם הנושא הזה יידון. אני יודע שיש מגעים כל העת. אנחנו מחויבים להשבת כל אחינו ואחיותינו החטופים בידי חמאס, ונחושים לעשות זאת בכל דרך, ונחכה לבאות. מטבע הדברים מסוג המשאים ומתנים שככל שמדברים עליהם יותר, הסיכוי שהם יתממשו הוא פחות. אז נשאיר את זה בידי הגורמים העוסקים במלאכה".
"בשבוע שעבר ראינו את נשיא ארצות הברית יוצא להגנת ראש הממשלה גם בעניין משפט נתניהו, הוא אומר שצריך לבטל אותו. אתה בעצמך אמרת את זה עוד הרבה לפני טראמפ – שצריך לבטל את משפט נתניהו".
"קודם כול, זה נכון שאמרתי את הדברים ממש השבוע או בשבוע החולף אצלכם באולפן, אבל אני אומר אותם לאורך כל הדרך. כעורך דין פלילי, ראיתי הרבה מאוד כתבי אישום בימי חיי. כתב אישום מופרך והזוי כמו כתב האישום הזה – לא ראיתי. טוב היה שלא היה בא לעולם כלל. ומי שבא לעולם – טוב שיעלם מן העולם. זה אמרתי לאורך כל הדרך, אני חוזר ואומר – זה הדבר הנכון. קל וחומר בעת גורלית כזאת, שמדינת ישראל נאבקת על חייה ומסירה איומים קיומיים מעל הדורות הבאים – שראש ממשלת ישראל לא צריך לעמוד עכשיו בבית משפט ולהשיב על שאלות, לא רוצה להגיד באגס באני, אבל הנה – בגאס באני".

"הנושא הזה מצטרף לעוד סדרה של נושאים שבהם אנחנו רואים באמת את אבן הראשה, כמו שנוהגים לומר, היועצת המשפטית לממשלה מתעקשת: הסירוב לדחיית עדות נתניהו, כל הנושא של מינוי ראש השב״כ, הרבה מאוד נושאים שמתקבצים יחדיו. איך לדעתך מדינת ישראל צריכה לטפל באירוע הזה?"
"אנחנו צריכים איזונים ובלמים. זה מה שנלקח מאיתנו לאורך עשרות שנים. אגב, זה לא דבר של השנה האחרונה או האחרונות – אם כי היום הדברים הרבה יותר ברורים. כמו הביטוי – אני לא רוצה להגיד יותר מזה, אבל 'מקפצה'. הם כבר לא חוששים שיראו איך הם פועלים. זה מאבק שאני מרשה לעצמי לומר שאני אחד מנושאי הדגל שלו, גם בעת כהונתי כשר משפטים, גם בתפקידים שבאו בהמשך. אנחנו צריכים לעשות את זה, אבל אנחנו צריכים לעשות את זה נכון".
"אני חושב שאנחנו, הליכוד, היא מפלגה שמרנית. פירושו של דבר – אבולוציה, לא רבולוציה. התהליכים צריכים להיות סדורים. אני בטוח שנוכל לשכנע רבים מאוד בציבור שלא כצעקתה. אני מדבר על אלה שיצאו לרחובות ופחדו מדיקטטורה, ממדינת הלכה ודברים מהסגנון הזה. ההפך – אנחנו רוצים דמוקרטיה. אנחנו רוצים שההחלטות תתקבלנה על ידי הציבור באמצעות נבחריו".

אבל באופן פרקטי־מעשי, איך אפשר באמת להביא לדבר הזה? אנחנו מדברים למשל על עניין מינוי השב״כ. אנשים מתוך הקואליציה אומרים: ייקח שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים – אנחנו נביא את המינוי הזה, זיני יהיה ראש השב״כ הבא. זה באמת, בסוף, פוגע בביטחונה של מדינת ישראל. אין לנו את הפריבילגיה לחכות עם הנושא הזה".
אין לנו פריבילגיה לחכות, אבל מי שמעכב אותנו כרגע זה בית המשפט. ראש הממשלה כבר נתן את ההחלטה שראש השב״כ יהיה זיני, ומי שמעכב זאת זו מערכת המשפט. אז אנחנו צריכים להתעקש על כך.
"הטענה היא הרבה פעמים שבאמת אין מספיק משילות מצד הדרג הנבחר".
"זו טענה שיש בה הרבה כובד. אבל אנחנו צריכים לקיים את הדברים בצורה מסודרת. כלומר, אפשר לקבל החלטה, למרות שבית המשפט אמר שלא ימונה ראש השב״כ – אבל מה ההשלכות של זה? האם הוא ייכנס, הוא יעבור בש"ג של השב״כ – או שלא יעבור בש"ג של השב״כ?"

"ביום שלישי יתקיים דיון בעניין. במידה ובית המשפט יחליט שראש השב״כ הבא הוא לא זיני – מה ממשלת ישראל צריכה לעשות?"
"אני חושב שכרגיל – זה לא סמכותו של בית משפט. הוא לא יכול לקבל החלטה כזאת. זו החלטה שהיא חורגת מסמכות. האחריות על הביטחון היא על הממשלה, לטוב ולרע. ולכן, מי שממנה – על פי חוק, אגב – אם אנחנו מדינת שלטון החוק, ואני חסיד גדול של שלטון החוק – אז נקיים את החוק. הממשלה ממנה את ראש השב״כ. אבל אם אנחנו מדינת שלטון המשפטנים – שזה הרבה דברים אפשר לקרוא לזה, אבל דמוקרטיה היא לא אחת מהם".
"זאת אומרת שאם תלך על פי חוק, אתה אמור להפר את החלטת בית המשפט".
"לא, אתה אמור לקיים את החוק. ואני מצפה שגם בית המשפט יקיים את החוק כלשונו, אם אכן אנחנו מדינת שלטון החוק".
"בית המשפט לא אמור גם לבטל חוקי יסוד. אנחנו נמצאים באירוע שבו בית המשפט עושה הרבה מאוד דברים שהוא לא אמור לעשות".
"נכון מאוד. וזה באמת לא מסמכותו גם לבטל חוקי יסוד. וכמו שאמרתי – אנחנו נצטרך לטפל בכך. בעת הזאת, במלחמה, אני חושב שלא נוכל להתפנות למריבות פנימיות כמו שהיו לפני שבעה באוקטובר. אנחנו צריכים כולנו להיות מאוחדים סביב הניצחון הגדול שבאיראן כבר קרה, ובעזה בעזרת השם יקרה. וגם האדוות שלו – שאלה הסכמי שלום, שבעזרת השם אני רואה אותם קרבים ובאים. נצטרך לטפל גם בסוגיה המשפטית, אולי אפילו בעיקר בסוגיה המשפטית – אבל בימים יותר טובים".

"עכשיו, אחרי שהתפנינו באמת מהמלחמה מאיראן – לא סיבה מספיק טובה ללכת על זה? אין לכם עוד הרבה זמן".
"לא. קודם כול, אנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה. עדיין 50 מאחינו ואחיותינו חטופים בעזה".
"יש מי שאומרים שאיכות המלחמה נפגעת בגלל הנושא הזה של ראש השב״כ".
"יש טעם בדברים האלה. אבל כאמור, אנחנו צריכים להיות מרוכזים כולם. באותה פומה שנפלו שבעה מלוחמינו, באותו טנק בעזה, נלחמים אנשים שהם בעד הממשלה ושהם נגד הממשלה, בעד הרפורמה ונגד הרפורמה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחזור למריבות הפנימיות עכשיו, בעת הזאת. קודם כול נלחמים על החיים, קודם כול מנצחים את האויבים, מכריעים אותם. אחר כך נחזור, ובעזרת השם, אני מקווה שנלמד גם להתווכח – ולא לדקור אחד את השני. אני חושב שידענו לעשות זאת בעבר, נדע גם לעשות זאת בעתיד".
