שר הביטחון ישראל כ"ץ התראיין הערב (חמישי) למגי טביבי בחדשות והתייחס להישגים הצבאיים והמדיניים של ישראל במבצע "עם כלביא". כ"ץ השיב לשאלת עתיד תוכנית הגרעין האיראנית ולחופש הפעולה שישראל מבקשת לשמר, וכן הבהיר את עמדתו בנוגע להשלכות האפשריות של ההפוגה על הלחימה ברצועת עזה.
כאשר נשאל על הפער העצום בין ההצלחה המהירה והמכרעת באיראן לבין הלחימה הממושכת ברצועת עזה, הציג כ"ץ הסבר ברור המבחין בין אופי האויבים. "שואלים, למה אתם הצלחתם באיראן תוך שבועיים? כי החמאס שונה מהם", פתח השר.
2+לדבריו, בעוד שלאיראן ולחיזבאללה "יש מה להפסיד" ולכן ניתן להרתיע אותם, "החמאס הוא ארגון פנאטי. אי אפשר להרתיע אותו". כ"ץ הדגיש כי חמאס אדיש לגורל האוכלוסייה: "הוא לא אכפת לו מהאנשים שלו, חוץ מעצמו.
2+הוא מוכן שימותו עוד 100 אלף". בנוסף, ציין השר את נוכחות החטופים הישראלים כגורם המגביל את יכולתה של ישראל לפעול בעזה באותן עוצמות ובאותן שיטות שננקטו מול איראן, מה שמסביר את מורכבות ואורך הלחימה בדרום.
בנוגע לסוגיית "היום שאחרי" בעזה, שב השר כ"ץ והציג את מודל "ההגירה מרצון" כפתרון המועדף עליו. "אני חושב שבהסתכלות, זה הפתרון האופטימלי, כי אנחנו לא יכולים ששכן כזה יהיה לידינו", אמר.
2+עם זאת, הוא הבהיר כי יישום המודל בקנה מידה רחב תלוי באופן מוחלט בגורם אחד: ארצות הברית. "כדי לממש את מודל הגירה מרצון, אנחנו זקוקים לארצות הברית. ישראל לא יכולה לעשות את זה לבד", הדגיש והוסיף: "חד וחלק. עושים את זה במאות, אבל אם רוצים בעשרות אלפים ומאות אלפים ויותר, זה רק ארצות הברית". לדבריו, רק לחץ וגיבוי אמריקאי יכולים לגרום למדינות אחרות, בעיקר מוסלמיות, להסכים ולקלוט את העזתים, ובכך להפוך את החזון למציאות.
אחד הרגעים הבולטים בריאיון נגע למערכת היחסים בצמרת הביטחונית, כאשר כ"ץ רמז למתיחות ששררה בין קודמו בתפקיד, יואב גלנט, לבין ראש הממשלה נתניהו. לדבריו, הצלחת המבצע באיראן התאפשרה בזכות "הרמוניה" ו"זהות השקפות" בינו לבין נתניהו, מצב שלטענתו לא התקיים קודם לכן.
כ"ץ השתמש בביטויים חריפים כדי לתאר את השינוי שחולל: "פתחתי את צה"ל בפניו, דבר שהיה חסום בפניו קודם. אני אומר לך את זה בצורה בוטה". הוא הוסיף והסביר כי לפני כניסתו לתפקיד, לממשלה "לא הייתה יכולת להשפיע ולסנכרן את הדברים עם צה"ל". בכך, הציג שר הביטחון את עצמו כמי שאפשר לראש הממשלה לממש את מדיניותו הביטחונית באופן מלא, בניגוד למצב שקדם לו.
