לאחר המלחמה ההיסטורית על אדמת הרפובליקה האסלאמית, הציבור האיראני ניצב בפני צומת דרכים משמעותית – האם ינצל את המומנטום החד פעמי ויפיל את המשטר הרודני?
במאמר שפורסם בערוץ האופוזיציה "איראן אינטרנשונל" תואר תרחיש "היום שאחרי" נפילת הרפובליקה האסלאמית. לדברי האתר, האפשרות הסבירה ביותר לקרות המהפכה היא תפיסת השלטון בידי פלג מתוך הצבא או משמרות המהפכה, שיחליט לפעול לנוכח קריסת המשטר, מתוך רצון למנוע אנרכיה ולשמר את יציבות המדינה.
2+לפי המאמר, ייתכן שגורמים מתוך מערכת הביטחון יגיעו למסקנה שהמשטר הנוכחי הפך לנט- וייבחרו לפעול להפלתו ביוזמתם, מתוך מטרה לבלום התפוררות כוללת של המדינה. קבוצה כזו צפויה להצדיק את צעדיה בטענה שהיא פועלת למניעת כאוס ולשמירה על יציבות ואחדות לאומית.
תרחיש נוסף הוא חזרתן של קבוצות אופוזיציה גולות, בתמיכה מערבית ישירה או עקיפה, והשתלטותן על המדינה לאחר קריסת המשטר. בין הגורמים הללו ניתן למנות את הנסיך הגולה רזא פהלווי, תנועות ליברליות, ארגוני שמאל חילוני, ואף קבוצות אתניות כמו הכורדים.
2+תרחיש זה עשוי להתממש רק אם ייווצר ואקום שלטוני ברור, והתנאים הבינלאומיים והפנימיים יאפשרו זאת. היתרון באפשרות זו הוא ניסיון מדיני מסוים וקשרים בינלאומיים, אך החיסרון הוא נתק ממושך מהציבור האיראני וחוסר אמון שעלול להתעורר כלפיהם.
תרחיש שלישי הוא התקוממות עממית רחבת היקף, בדומה למחאת "אישה, חיים, חירות" שפרצה ב-2022. במרכזו עומד הדור הצעיר, נשים, סטודנטים, עובדים ופעילים אזרחיים הדורשים חיים נורמליים, שוויון וזכויות.
2+תרחיש כזה יקרה אם מוסדות המשטר יתמוטטו וההמונים יתפסו את הרגע להוביל שינוי יסודי. לאחר מכן עשויה לקום מועצה זמנית, שתוביל לתהליך מעבר דמוקרטי. החיסרון בתרחיש הזה הוא היעדר ניסיון פוליטי והסיכון לאנרכיה – אך היתרון הוא לגיטימציה גבוהה מאוד בציבור, והתאמה לרוח התקופה באיראן.
