בימים האחרונים נשטפו בירות אירופה בשלושה דגלים שונים, שביטאו מסר אחד: איראן חופשית ודמוקרטית, ארצות הברית של אמריקה – ומדינת ישראל, בית הלאום של העם היהודי. הדגלים הונפו בשורת מחאות שהתקיימו בצל מבצע "עם כלביא", תחת אבטחה כבדה, מחשש לנסיונות נקם איראניים.
"אני עומד לצד אחיי היהודים, בטח מאז 7 באוקטובר" אמר בפריז סמואל דאווד, גולה איראני, "ואני יודע שגם הם לצידי בתקווה שהמשטר הנוכחי בטהראן ייפול, כמה שיותר מהר".
בפריז ההפגנה שהתקיימה נשאה אופי שמח, של מסיבה; בברלין ובלונדון דברים נראו אחרת. בלונדון הותקפו המוחים על ידי הפגנה פרו-פלסטינית פרו-איראנית שהתקיימה בסמוך, שניים נפצעו. בברלין פיזרה המשטרה המקומית את המוחים הגויים, היהודים והאמריקנים מחשש לביטחונם.
במקביל ליציאה ברחובות, גם ההנהגה האיראנית הגולה ביקשה להעביר מסר. במסיבת עיתונאים שקיים בפריז, בנו של השאה האחרון, יורש העצר רזא פהלווי קרא לח'מינאי: "תתפטר". עובד ביקש ממדינות העולם לעמוד לצד האיראני, ולא לנטוש אותו לזרועותיו הרצחניות של המשטר הנוכחי. מנהיגים נוספים קיימו אירועים בערים שונות באירופה, כמו ברלין ושטוקהולם.
הבחירה לקיים את ההפגנה הגדולה ביותר ואת מסיבת העיתונאים בפריז, נשאה איתה מסר נוסף לממשל של מקרון. נשיא צרפת כאמור, הרבה לגנות את התקיפות הישראליות והאמרינקניות באיראן, פקפק בכוונותיו הזדוניות של הממשל בטהרן, והתבטא נגד האפשרות שהשלטון במדינה יוחלף.
