התגובה האיראנית המביכה לתקיפת מתקני הגרעין על ידי האמריקאים מלמדת יותר על מה שקורה במלחמה הזו – איראן היא לא יותר מאשר "נמר של נייר". אין לה יותר כדורים בקנה, היא במלכוד 22 בתגובה, והיא קורסת לקראת תבוסה מהדהדת במלחמה הזו.
זה יהיה נס להערכתי אם המשטר הזה ישרוד לאחר המלחמה את מה שמצפה לו מהעם האיראני. כי כשנופלות כמה טיפות על הנמר של הנייר, כולם רואים שזה סמרטוט נייר דהוי וגמור. ואז יוצאים כל הזאבים לחגוג על חשבונו.
1+זוכרים את כל הבדלנים הטפשים בארצות הברית (קרלסון ושות') שהזהירו ממלחמת עולם שלישית אם הנשיא דונלד טראמפ יתקוף; שאיראן היא חלק ממדינות הבריקס ולכן סין ורוסיה יכנסו למלחמה להגן עליה? איזו עליבות. איזו טפשות. טראמפ הוא לא בדלן. הוא מאמין בשלום דרך עוצמה, וכך גם אנחנו. ואנחנו צודקים.
אנו בתחילתו של הסוף, ורואים באופק את הניצחון המוחלט. התחנה הבאה עזה – כניעת החמאס ושחרור החטופים. ואז נטפל בדיפסטייט הישראלי. כי הטרלול אליו הגיע השופט יצחק עמית סביב מינוי ראש השב"כ הבא דוד זיני צועק לשמיים.
1+והיי, חברים, ביום שאחרי נגלה שגם עמית הוא נמר של נייר. פרופ' דיסקין, מומחה למדע המדינה, כינה אותו "עבריין עם בעיה נפשית". הגיע הזמן שנתניהו יגלה ביצים גם מול הטרלול היוריסטוקרטי הפסיכי הזה, ויעמיד אותו ואת שכמותו במקום. כי בסוף נגלה שגם הוא לא יותר מנמר של נייר, ומטירוף של קפלן לא נותר הרבה.
