בבית העלמין בקיבוץ ניר עוז הובא הבוקר (שישי) למנוחות יאיר (יאיא) יעקב ז"ל, בן 65, שגופתו הושבה לישראל לפני כשבוע אחרי 614 ימים בשבי מחאן יונס במבצע משותף של צה"ל והשב"כ. בני משפחתו ספדו לו בבכי קורע לב.
שיר, בתו הבכורה, ספדה לו בכאב: "אני לא רוצה שאלו יהיו המילים האחרונות, אז לא אספיד אותך, אודה לך ואבקש סליחה. כמה פעמים צעקתי שאני רוצה את אבא שלי חזרה. מכניסים אותך לאדמה, לשלוות עולמים. אבא, כמה פעמים בא לי להגיד אבא. וכמה פעמים עוד אצפה שתהיה תשובה".
היא המשיכה ותיארה את רגעיו האחרונים ואת החיפוש אחריהם: "אני זוכרת כל מילה בשיחות איתך באותו בוקר, איך ניסית להזעיק עזרה. כמה דקות לאחר מכן נעלמתם לי. מהמקום השלו והבטוח שלך, משם לקחו אותך. גם אז האמנת שמישהו יבוא להציל אותך, עד הרגע האחרון האמנת שאתה בטוח. כל כך הרבה ימים ב-620 ימים האלה, כמה פעמים הסתכלתי על העננים, על איפה אתה יושב. ועדיין אין לי סימן ממך".
"פאפ, פחדתי שתהיה חותמת, יהיה מקום, שזה יהיה סופי", אמרה לסיום. "לימדת אותי את אהבת הים והאדמה. לימדת אותי את פשטות החיים. פאפי, אני נפרדת אבל נשארת איתך, כי אתה נשאר איתי. אוהבת ומתגעגעת געגועי עולמים".
1+אור, בנו של יעקב, שנחטף יחד עם אחיו הקטן יגיל, ספד לאביו: "אבא יקר שלי, אבא שלי, אבא הכי טוב בעולם. קשה לי לדבר עליך בלשון עבר, כי הלב מסרב להאמין שאתה כבר לא איתנו. היית אבא מדהים בשבילי, עמוד התווך של הבית, ואין יום שאני לא מתגעגע אליך, וצריך אותך פה לידי. הגעגוע הזה קורע מבפנים".
"אני זוכר כל כך הרבה רגעים שלנו יחד. כל הצחוקים שהיינו עושים, במיוחד כשהיית מתעצבן, וכולנו היינו 'מסתלבטים' עליך באהבה. אני מתגעגע במיוחד לימים האלה במרפסת, כשאני, אתה, יגיל ומאיו היינו יושבים, צוחקים, ופשוט נהנים מכל רגע. ואיך אפשר לשכוח את הימים בבריכה, כששיחקנו שש-בש שעות ארוכות".
1+"אבא, היית אדם מיוחד כל כך. אבא למופת, חבר אמיתי", סיכם אור. "השארת אחריך חלל עצום ששום דבר לא יוכל למלא. אבל אני מבטיח לך, אחיה בדרך שבה היית רוצה שאחיה. זורם, פשוט ושמח בחלקי. נוח על משכבך בשלום, אבא יקר שלי. תמיד תהיה בלב שלי. אני אוהב אותך לנצח".
