האם האירועים המופלאים שאנחנו זוכים לראות בימים אלה ישפיעו באופן אישי על חיינו, או שבעוד כמה ימים או שבועות נחזור אל השגרה? שגרה היא כמובן דבר טוב. כמה היא חסרה בימים אלה. אבל אני מתכוון לשגרה בקטע רע. בקטע בינוני.
ובכן, אין לי תשובה. נדמה לי שאין יהודי אחד בעולם, כן בעולם, שלא חווה התעוררות רוחנית מהמכה הגדולה של 7 באוקטובר, ואין יהודי שלא חווה התעוררות מההצלחה הגדולה של 13 ביוני. ומה לגבי ההמשך? מי שייקח את הסנטימנט הזה למשהו מעשי, יומיומי, הוא פחות בקבוצת סיכון לחזור לחיים השגרתיים.
ומה המשימה המעשית? כל אחד והשליחות שלו בעולם, וכל אחד וההחלטות והקבלות הטובות שלו. שבת, תפילין, טהרת המשפחה, תפילה. יש תרי"ג מצוות שאפשר להתחזק בהן. אני כרגיל מוצא עוגן בקביעות של לימוד חדש, אפילו של כמה דקות ביום: הקרוא היומי, נ"ך יומי, תהילים יומי, משנה יומית, רמב"ם יומי, הלכה יומית, תניא יומי, מוסר יומי ועוד ועוד.
ונחשו מה קורה היום, ממש היום? לא תאמינו: התחלה של מסכת חדשה בדף היומי! מסכת שבועות המאתגרת מגיעה לסיומה. מזל טוב וכל הכבוד לכל המסיימים. ומסכת עבודה זרה, המרתקת ומלאה באגדות חז"ל, מתחילה.
אז מזל טוב לכל המתחילים. גם לאלה שעדיין לא יודעים שהם מתחילים. הם קוראים עכשיו את הטקסט הזה, ולא מבינים שהחיים שלהם עומדים להשתנות. הם, כלומר אתם (כן כן, אני מדבר אליך, שיושב עכשיו בנחת וגולל בסלולרי על הספה), רק צריכים לקחת גמרא, רצוי מבוארת ומנגישה, או להיכנס ל'פורטל הדף היומי' עם השיעורים בכל הסגנונות ובכל הרמות, או לאפליקציית 'יומי' החדשה והמושקעת, וללמוד את הדף הראשון של מסכת עבודה זרה המרתקת.
זהו. לא צריך לסיים מסכת. רק לסיים דף. ואז, אם היה נחמד, תלמדו מחר עוד דף. רק דף אחד.
נכון, זה דורש השקעה מסוימת, אבל מה מקבלים בתמורה? הו, כל כך הרבה דברים. קודם כול לקיים מצוות תלמוד תורה. וגם שפיות ויציבות, בתקופה שאנחנו כל כך צריכים אותן. וזכויות לעם ישראל ולוחמיו בחזית, וגם לאזרחים בעורף, בתקופה שהם כל כך צריכים אותן. וגם מסר חינוכי ודוגמה אישית לילדים שלנו, בתקופה שהם בבית וכל כך צריכים את זה. וגם: זאת דרך כל כך יפה להודות לקב"ה על כל הניסים הגלויים שאנחנו זוכים לראות עין בעין בימים אלה.
נכון, לא יכתבו על ההחלטה הקטנה-גדולה הזאת שלכם בספרי ההיסטוריה, אבל תחשבו כמה מרגש זה יהיה להגיד לעצמכם, גם בעוד שנים: זה הלימוד הקבוע שהתחלתי אחרי המבצע הפלאי באיראן. לא הסתפקתי בהתרגשות חולפת. לא נשארתי אותו אדם. פתחתי דף חדש.
(מתוך "בשבע")
