בעשרים השנים האחרונות, ובמיוחד בימים האחרונים ברקע מבצע "עם כלביא", אחד הנושאים הבוערים ביותר הוא הנשק הגרעיני, או ליתר דיוק, שלבי הייצור. מכריתת האורניום – ועד הרכבת הפצצה שמהווה איום קיומי על ישראל ועל העולם. נציג את כאן את הדרך לפצצה, שלב אחרי שלב.
כמו כל הפקת ייסוד לטובת מוצר כלשהו, גם כאן הדרך לפצצה מתחילה בכריית היסוד – האורניום. לאיראן יש כמות רבה של היסוד הרדיואקטיבי במכרה בסאגאנד שבצפון מערב המדינה ובמכרות נוספים, אך נדרש לכרות טונות של עפר כדי לסנן מהן מעט אורניום.

לאחר מכן, מתבצע שלב טחינת האורניום לאבקה, שלב הנקרא "עוגה צהובה", היא מתבצעת במתקן הגרעיני בארדקאן שבמרכז המדינה. בשלב השלישי מתבצעת המרת האבקה לגז. התהליך הזה מתבצע במתקן הגרעיני באספהאן, בו ישראל כבר הספיקה לתקוף.
לאחר מכן, מתבצע השלב שאולי הכי מדובר בהקשר שיחות הגרעין והוא העשרת האורניום – הדבר מתבצע בעיקר במתקני הגרעין בנתנז, בו ישראל פגעה בצורה משמעותית, ובפורדו – מתקן מבוצר בו צה"ל עדיין לא פגע. כאן מקווים בישראל שתתבצע המעורבות האמריקאית.

לאחר שהאורניום מועשר לרמה המתאימה לפצצה, הוא מוחזר למתקן הגרעיני באיספהאן, שמה הוא עובר תהליך הנקרא "מטלורגיה" שמחזיר אותו ממצב צבירה גז למצב צבירה מתכתי. לאחר שהתהליך הושלם, בפרצ'ין (בו ישראל כבר פגעה בעבר) ובמתקנים נוספים מתקיימת בניית ראש הנפץ הגרעיני. בשלב הסופי, מתרחשת הרכבת הפצצה – "הלבשת" ראש הנפץ על כדור האורניום. זהו השלב שאליו משטר האייתולות עדיין לא הגיע, אך בישראל ראו כי הם מתקרבים שאליו מאוד.
