ישראל פתחה הלילה (בין חמישי לשישי) במבצע "עם כלביא" על מנת להסיר את האיום הגרעיני מאיראן. אז מול מי אנחנו נלחמים? איראן היא המדינה הגדולה ביותר במזרח התיכון ומשתרעת על פני שטח של 1,648,195 קמ״ר. מטוסי חיל האוויר גומאים לא פחות מ-1,500 ק״מ ממדינת ישראל ועד ליעדי התקיפה על אדמת איראן.
8+אחד מהיעדים שהותקפו הוא טהראן, עיר הבירה של איראן, המהווה את המרכז הפוליטי, הכלכלי, החברתי והצבאי של המדינה, ובה מתגוררים בכירים במשטר
האיראני ומפקדים במערכת הביטחון. בעיר מתגוררים כ-15 מיליון תושבים – יותר ממדינת ישראל כולה.
8+לאחר המהפכה האיסלאמית בשנת 1979 והקמת המשטר הדיקטטורי, בשנת 1980, המשטר הגדיר את ייעודו: הגנה על המשטר ועל איראן כמעצמה, מימוש יעדיו האידאולוגיים של משטר הפנים האמון על שמירת הסדר באיראן וייצוא המהפכה ומטרותיה לשלוחיה ברחבי המזרח התיכון.
8+הדרג המדיני של המשטר האיראני ובראשו המנהיג העליון, עלי ח׳מינאי, כולל בתוכו מספר גופים: לשכת המנהיג העליון, הרשות השופטת, הנשיאות, משרדי הממשלה (חוץ, פנים, מודיעין וכו׳) והמועצה העליונה לביטחון לאומי.
8+במערכת הביטחון האיראנית יש למעשה שני צבאות: משמרות המהפכה וצבא
איראן. במהפך המשטרי בשנות ה-70, צבא איראן שימש כצבא של המשטר
שהופל. לאחר שהתחלף המשטר, הוקמו משמרות המהפכה על מנת להגן
על האינטרסים של המשטר החדש.
8+לאחר סיום מלחמת איראן-עיראק בשנת 1988, הגיעו למסקנה באיראן שיש צורך מובהק לשתי צבאות באיראן: צבא איראן – שעוסק בהגנה על המדינה, ומשמרות המהפכה – שמקדמים את האינטרסים ואת שרידות המשטר האיראני הקיצוני בתוך המדינה ובמזרח התיכון באמצעות הפעלת כוח נגד מתנגדי משטר ומדינות ברחבי המזרח התיכון.
8+על מנת לסנכרן את גופי הביטחון באיראן ישנם שני גופים ניהוליים: מטכ״ל הכוחות המזוינים – שמנהל ומסנכרן את גופי הביטחון השונים בשגרה, וח׳אתם אלאניבאא׳ (מפקדת החירום) – מפקד על הצבאות בחירום.
8+מערכת הביטחון האיראנית כפופה למנהיג העליון של איראן, עלי ח׳מינאי, וכוללת בתוכה מלבד את צבאות איראן גם את המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, המכילה בתוכה את הגופים הממשלתיים, בדומה לקבינט המדיני- ביטחוני. המועצה
מתכנסת פעם בשבועיים בראשות הנשיא ולעיתים בראשות המנהיג ח׳מינאי והיא אחראית על תיאום בין הגופים הביטחוניים השונים ועבודות מטה נוספות.
8+לא כל תושבי איראן תומכים במשטר הנוכחי. במהלך השנים, קמו מספר מחאות רחבות בעקבות פעולותיו של המשטר, כשהמניעים המרכזיים של המחאות הם כלכליים, חברתיים ופוליטיים. המחאה הזכורה ביותר קרתה בשנת 2022 – מותה בכלא של צעירה כורדית שנעצרה בשל עטיה לא תקנית של חיג׳אב הציתה מחאה של אלפי מפגינים נגד המשטר.
8+המחאה התקיימה בעצימות גבוהה למשך כ-4 חודשים – פרק הזמן הארוך ביותר למחאה מאז הקמת משמרות המהפכה. בעקבות המחאה נהרגו 525 אזרחים וביניהם 71 ילדים יחד עם כ-19,571 אזרחים שנעצרו. מחאה זו זכתה לתמיכה רבה ברשתות החברתיות ומחוץ לאיראן.
