השבוע עסקנו והבאנו לידיעת הציבור את נושא הפשיעה החקלאית הפוגעת קשות בחקלאים בצפון הארץ, ואף פנינו למשטרת ישראל לשתף פעולה בכתבה כדי להביא לציבור מענה ותגובה ראויה שלבסוף לא התקבלה. לעומת זאת, הורגשו זלזול וזריקת אחריות מצד המשטרה.
לפי נתוני הלמ״ס ומשרד החקלאות בשנת 2024 נרשמה עלייה חדה של 43% בפשיעה חקלאית לעומת 2023. מדובר ב-1,032 תיקים שנפתחו על פשיעה חקלאית ביניהם: גניבת ציוד, קטיף בלתי חוקי, השחתת יבול וחדירה לשטחים פרטיים – מה שמעיד על אוזלת היד של משטרת ישראל ומג״ב. הנזק הכלכלי? מאות מיליוני שקלים לחקלאים ולמדינת ישראל.

החקלאים משתפים שאינם מרגישים את משטרת ישראל יותר מדי ברחובות. אחד החקלאים אמר: ״נכנסתי להגיש תלונה על גנב שנתפס בשטח שלי – ולפתע מולי אני רואה את הגנב כבר משתחרר מהתחנה״. פה טמונה בעיית האמון אל מול המשטרה, כשהיה נכון לעכב ולהביא את הגנב לבית המשפט – אבל שם הוחלט לשחרר.
הפשיעה החקלאית הינה בעיה גדולה במחוז הצפון תחת פיקודו של ניצב מאיר אליהו. אז מי שם טומן את הראש בחול ולא רוצה להביא תשובות לציבור – היכן האכיפה? היכן הגנבים? היכן היבול שנגנב? לנו אין תשובות כי במשטרת ישראל בחרו להתעלם מכם – הציבור הישראלי.

ואם כבר מדברים על משטרת מחוז הצפון שאיבדה מזמן את המשילות ברחוב הערבי. המשטרה לא מצליחה להשתלט על סכסוכי הדמים ולא על הנשק הבלתי חוקי שמסתובב חופשי חופשי בלי בעיה בין בית לבית. ומה עם הרציחות על בסיס כמעט שבועי? יש עצורים, יש פענוחי רצח? מעטים מאוד.
אז כן, מישהו במשטרת ישראל במחוז הצפון צריך לעשות בדק בית עמוק מאוד, להבין מאיפה המחדלים נולדים ואיך באמת מחזירים את המשילות לרחוב על מלא. איך משרים בכל אזרח ישראלי ביטחון אישי שיביאו אותו לסמוך על המשטרה, ולא להסס אם להזמין ניידת או לא.

צריך גם לומר, יש מאמצים מצד המשטרה להביא תוצאות ולהשיב משילות, אך פעילותה במחוז הצפון היא טיפה בים אל מול האיומים הפליליים והנשק הבלתי חוקי. אנחנו מצדנו נאחל למשטרה חזקה אל מול מחוללי הפשיעה, ומשטרה שתדע לתת תשובות לציבור הישראלי.
