קשה להאמין – אבל במשך עשרות שנים חשבנו שאנשי תקשורת כמו גיא פלג, אמנון אברמוביץ', אריה גולן, רזי ברקאי ודומיהם משקפים לנו את המציאות באופן אובייקטיבי ומקצועי.
היו רמזים – כבר במלחמת לבנון הראשונה, באוסלו, בגירוש יישובי גוש קטיף וצפון השומרון, בנסיגה מלבנון – לכך שהם משרתים נרטיב של ההגמוניה הישנה. אבל הילד היחיד בתקשורת שיכול היה לומר המלך הוא ערום היה יעקב אחימאיר, עם הדרו הז'בוטינסקאי וללא החוצפה והחדות של עמית סגל היום.
2+ואז עלה ערוץ 14. בתחילה היו לו 1–2 אחוזי רייטינג. כולם לעגו לו. היום, כשזהו הערוץ השני הנצפה בישראל – ולעיתים אף הראשון – פתאום הוא "איום". כשהנרטיב הנוגד, הלאומי, השמרני והתקפי מקבל מסך – ההגמוניה נבהלת.
ערוץ 14 נהיה "מכונת רעל", והם – הגמוני תקשורת – פתאום כבר לא שולטים על התודעה הלאומית באופן בלבדי, אלא מכונים על ידי אנשי הימין כ"תַרעלה 12", "תבהלה 13", ו"אל-ג'זירה 11". לפתע, גם לקבוצות הסוציולוגיות שמרכיבות את הימין הישראלי יש בית תקשורתי – והוא לא מהדהד את הקונצנזוס של ההגמוניה האחוס"לית – היורשים החוקיים של מפא"י ההיסטורית.
2+קיומו של הנרטיב הנוגד מעצים את הצורך של ערוץ 12 להנדס תודעה. הפושים – מהונדסים. הפאנלים – מתוזמרים. קולות החטופים – מסוננים בהתאם לעמדות ההגמוניה הישנה. תמיד נשמע אך ורק את הקול שהקפלניסטים רוצים לשמוע. והתודעה שמנסים להנדס לנו פשוטה: להפסיק את המלחמה. להשאיר את חמאס. להתנגד לכל מהלך: לרפיח. לפילדלפי. ללבנון. לביפרים. ולחזרה לעזה. והנרטיב שלהם על הממשלה? כמו שאמר פעם רני רהב לשלי יחימוביץ': את רעה. רעה. רעה.
גם כשמופיעים שם אנשים מהימין – כמו דדי שמחי או עמית סגל – הם משמשים לעיתים ככיסוי "אובייקטיבי" להנדסת התודעה. הם היוצא מן הכלל. הכלל ברור: הנדסת תודעת תבוסה. סגל ושמחי הם כמו סולברג בהרכב של עמית וברק ארז. עלה תאנה.
2+בימין הבינו את זה מזמן – ונטשו. יש כאלה שעדיין צופים. התרגלו ליונית לוי, לריאליטי, לקושמרו. אבל צריך לומר את האמת: זו עסקה רעילה. אתם מוכרים את התודעה שלכם בעבור לחם ושעשועים.
אני לא טוען שערוץ 14 חף מהנדסת תודעה. ודאי שיש שם הנדסה – לאומית, יהודית, תקיפה. אבל התרומה הגדולה של ערוץ 14 היא בחשיפת ההנדסה של ערוצי ההגמוניה הישנה. כי ברגע שאתה רוכש כלים לחשוף הנדסת תודעה – תוכל גם לבקר את ההנדסה מהמחנה שלך.
