עם כל הכבוד לעוגות הגבינה, חג שבועות בראש ובראשונה הוא חג מתן תורה. זו ההזדמנות להסביר מה כולל "לימוד תורה". "תורה" היא שם כולל למסורת היהודית המגולמת בתכנים הניתנים ללימוד. אבל מה בדיוק כוללים לימודי התורה? אילו "מקצועות" מרכיבים את הלימוד התורני? כדאי לדעת.
ניתן לחלק את לימודי התורה לכמה סוגים:
ראשית, התנ"ך. התנ"ך כולל את חמשת החומשים (המכונים בקיצור "תורה"), שהם הנבואה שניתנה מפי משה רבנו, ובנוסף את הנביאים והכתובים, נבואות שניתנו במהלך הדורות, המצויות בדרגת קדושה פחותה מנבואתו של משה (נ"ך). הנבואות הן הבסיס לרעיונות שפיתחו חכמי ישראל במהלך הדורות ושאותם חילקו ל"מקצועות" – סוגי לימוד שונים הנלמדים באופן כרונולוגי, מן החוץ אל הפנים:
5+הלכה – מה עושים ומה לא עושים. לימוד ההלכה הוא הבסיס הראשוני. "הלכה" מלשון "הליכה", כיצד להתנהל (ללכת) בעולם הזה כדי להופיע בו את המוסר התורני. הרעיונות העליונים והמופשטים ביותר של תורת ישראל הופכים בסופו של דבר לעשייה מפורטת ומדויקת. ההלכה מפרטת לנו בשלב ראשון מה לעשות ומה לא לעשות. נקודה. ההלכה אינה עוסקת ברעיוניות העומדת מאחורי הדברים. לדוגמה, יש איסור הלכתי לערבב בין חלב לבשר. מדוע? דברים אלה נלמדים בשלבים הבאים.
תלמוד – איך הגענו להלכה מהפסוקים. התלמוד (המכונה "גמרא") הוא "פרוטוקול" של דיונים בבית המדרש שנעשו במהלך כמה דורות, דיונים שתפקידם לנתח את דברי המשנה (אוסף דברי חכמים קדומים יותר).
5+בלימוד התלמוד אנו מעמיקים פנימה שלב נוסף: אם בהלכה למדנו מה לעשות, הרי בתלמוד אנו לומדים כיצד השתלשלה ההלכה מתוך הפסוקים. לדוגמה, איסור אכילת בשר יחד עם חלב, מלמד אותנו התלמוד, נובע מכך שמוזכר בתורה שלוש פעמים הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כג, יט; שם לד, כו; דברים יד, כא). שלוש הפעמים באות כל אחת ללמד אותנו איסור הלכתי אחר הנוגע לערבוב בשר וחלב (איסור אכילה, איסור בישול ואיסור הנאה).
הגמרא היא שלב נוסף בלימוד התורה. הקו החורז בין המקצועות השונים של לימוד התורה הוא לא להסתפק רק בידיעת העשייה הטכנית, אלא להזדהות עם התכנים, הזדהות המגיעה כאשר חושפים בהדרגה את המהות העומדת מאחוריהם, חשיפה המגיעה בשלב ראשון, כאמור, מהכרת ההיגיון הלמדני של הפסוקים.
5+לימודי מחשבה (אמונה) – מהו הרעיון הרוחני שעומד מאחורי הפסוקים. לימודים אלה לוקחים אותנו שלב נוסף פנימה. אם לימודי ההלכה עסקו ב"איך" לקיים את המצווה, ולימודי המשנה והתלמוד בהבנה כיצד הגענו להלכות מתוך פסוקי התורה שבכתב, הרי לימודי המחשבה עוסקים בהיגיון האמוני העומד מאחורי הפסוקים.
ספרות המחשבה תסביר לנו לדוגמה כי טעמו של איסור עירוב בשר וחלב הוא לפתח בנו את המוסר (אם כבר בחולשתנו אנו נאלצים ליטול את חייהם של בעלי החיים, לפחות לא לאכול זאת בעת ועונה אחת בד בבד עם חלב שהוא גזל רכושם). ההזדהות עם התכנים התורניים הולכת ומתגברת ככל שמבינים יותר את הטעם המחשבתי העומד מאחוריהם.
5+לימודי מוסר – איך להפנים את הרעיונות הללו ולהפכן לחלק מהאישיות. המילה מוסר מגיעה מתוך המילה מוֹסֵרוֹת (מוטות שהיו מכוונים את הבהמות להליכה ישרה בתוך תלם החרישה). אם בלימודי המחשבה עסקנו בהבנת ההיגיון האמוני, הרי לימודי המוסר מלמדים אותנו כיצד להפנים זאת בנפש.
לדוגמה, בנוגע לאיסור עירוב בשר וחלב, שבלימודי המחשבה למדנו כי אחד מטעמיו הוא פיתוח האצילות והרגישות המוסרית כלפי הסובב, הרי לימודי המוסר יעסקו בכיצד להפנים בנפשנו (עד רמת עצות מעשיות-פסיכולוגיות) את התכנים הללו. כלומר המטרה היא לא רק לבצע את ההלכות ואפילו לא רק להבין אותן בשכל, אלא, בסופו של דבר, גם להפנים אותן בנפש.
5+לימודי קבלה (תורת הנסתר) – מהו העיקרון המופשט המסתתר מאחורי ההלכה. לימודי הנסתר הם השיא במסע אל הפנימיות. על גבי ידיעת ההלכה, הבנת ההיגיון הלמדני והפנימי שלה והפנמתה בנפש – אנו לומדים בלימודי הקבלה מהם העקרונות הרוחניים של היצירה האלוהית המתגלים בציווי המדובר.
לדוגמה, בנוגע לעירוב בשר בחלב: הבשר מבטא את "מידת הדין" (הצדדים הקשים במציאות), ואילו החלב מבטא את "מידת הרחמים" (הצדדים הרכים), וערבוב שלהם שלא במקום מבטא טשטוש תפקידים שונים בבריאה ויש להימנע מכך.
5+עיקרון העל של לימוד התורה, כאשר הוא נעשה באופן הדרגתי ומובנה, הוא כל הזמן לשאול "למה?", בכל פעם בצורה עמוקה יותר ויותר. למה ההלכה השתלשלה דווקא כך מהפסוקים? למה הפסוקים אמרו מה שאמרו? וכן הלאה. זוהי הדרך היחידה ליצור חיבור ממשי וארוך-טווח עם התכנים הרוחניים.
אדם הלומד תורה אמור לחבר בין העולמות – בין הרעיונות המופשטים ביותר ליישום המעשי. לימוד התורה על כל חלקיה אמור לבנות אישיות האוחזת בכל הרבדים – המעשיים (הלכה); השכליים-טכניים (תלמוד); השכליים-מופשטים (מחשבה); הנפשיים (מוסר); והנשמתיים (קבלה).
