המרגל "פגוע הנפש" שהסתובב בבסיסי צה"ל בשבעה באוקטובר והעביר מידע לפוליטיקאים בכירים מהשמאל. אי-התפקוד המהדהד של חיל האוויר ביום התקיפה. עדינה משה – אחת החטופות ששבה מהשבי – משוכנעת שהייתה בגידה, ומספרת שמעולם לא ראתה כוחות כה דלילים בעוטף עזה כפי שראתה בשבעה באוקטובר.
וכמובן עולה השאלה: אם רונן בר ידע על אפשרות לפשיטה של חמאס, גם אם בקנה מידה קטן ממה שהתרחש בפועל – מדוע לא התקשר למארגני מסיבת נובה והורה על הפסקתה?
3+מסקר שפרסם המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן זמן קצר לאחר השבעה באוקטובר עולה כי 18% מהציבור סבורים שהייתה בגידה. רובם המכריע מזוהים עם הימין. לעומת זאת, משפיענים מרכזיים בימין – כמו ינון מגל ויותם זמרי – שוללים את הטענה הזו.
הם רואים באירוע "מגה-כישלון מערכתי" חמור, שנבע מסיבות רבות, אך לא ממזימה מתוכננת להפיל את נתניהו באמצעות "הכלה" מכוונת של חטיפות אזרחים או חיילים. זמרי אמר שהוא מתקשה להעלות על הדעת שיהודי יסכים שיהודים אחרים ייהרגו רק לשם הישג פוליטי.
3+אינני יודע אם הייתה או לא הייתה בגידה בשבעה באוקטובר. איני פוסל כל תיאוריה על הסף כ"קונספירציה". ההיסטוריה מלאה בדוגמאות לכך שמה שנראה תחילה כתיאוריה פרועה – התברר בדיעבד כאמת.
רק לדוגמה: במשך שנים נטען על ידי "קונספירציונרים" שממשלת ארה"ב ניסתה לסרס אפרו-אמריקאים ולשלול מהם זכויות – והתגלה שאכן כך היה בניסוי העגבת הידוע בטסקיגי (Tuskegee). במשך עשורים הוכחש קיומה של מבצעיות מבצע "נורת'וודס", שתכננה פעולות טרור מדומות על אזרחים אמריקאים לצורך הצדקת פלישה לקובה – עד שנחשף במסמכים רשמיים.
3+גם המעקב ההמוני של ה-NSA אחרי אזרחים בעולם – שאותו חשפו סנודן ואחרים – נחשב קודם לכן לתיאוריה פרועה. ובישראל? פרשת "עסק הביש" ופרשת לבון הוצגו תחילה כעלילה, אך התבררו בהמשך ככשל מבצעי ושקר מדינתי.
מן הצד השני, כמובן, היו גם תיאוריות שהתנפצו ונחשפו כהזיות נטולות בסיס. אבל כדי לקבוע באופן חד-משמעי שהייתה "בגידה", נדרשות הוכחות חדות וברורות – ובאלו טרם נתקלתי.
3+אבל דבר אחד ברור: אם לא הייתה בגידה – מדוע מסתירים? אם הכול היה כשר, מדוע שמו של המרגל שנחשד בהעברת מידע לפוליטיקאים בכירים לא נחשף לציבור? מדוע שמותיהם של אותם פוליטיקאים מושחרים? מדוע אותו מרגל עבר "אבחון בזום" כדי לקבוע שאינו כשיר לעמוד לדין?
נוכח החשיפות הרבות על שיתוף הפעולה בין הפרקליטות לשב"כ, ונוכח הפעולה המתואמת של "הדיפ סטייט" לשמירת שליטתו, אין זה מופרך לחשוד שגם טיוח חקירות רגישות נעשה כחלק משימור הכוח. כבר ראינו מעצר של אנשי מודיעין שהדליפו מידע שלא תאם את עמדת ראש השב"כ, וראינו ראש שב"כ שפועל כאילו הוא מעל לנבחרי הציבור, משרת אינטרסים של הדיפ סטייט.
רוב הציבור: היועמ"שית צריכה לפרוש מתפקידה עקב ניגוד עניינים
אז למה שלא נחשוד? השופט לואי ברנדייס – היהודי הראשון בבית המשפט העליון של ארצות הברית – אמר פעם: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר". אם באמת ברצוננו להפריך את תיאוריות הבגידה שרווחות בחברה הישראלית, לא נוכל לעשות זאת באמצעות השתקה. רק חשיפה מלאה של האמת – ללא השחרות וללא טיוחים, וללא כפפות – תוכל לשלול את תיאורית הבגידה.
