המתווה החדש של שליח טראמפ למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, לשחרור חטופים מעזה נראה כהצעה שנועדה לקדם עסקה הומניטרית. אך מדובר בהסכם שכמעט זהה לקודמו, עם שינויים קוסמטיים בלבד, שאינם משנים את התמונה המהותית: המתווה משפר את מצבו של החמאס ומקנה לו זמן.
פחות חטופים, נסיגה משטחים וביטול מרכזי חלוקת הסיוע
אין ספק שארגון הטרור הרצחני חמאס נמצא בלחץ משמעותי, וזהו השינוי היחיד במתווה החדש. פתיחת מרכזי הסיוע ההומניטרי בעזה, הבריחה של בכירי הארגון, והחיסול המיוחס לישראל של מוחמד סינוואר – כל אלה פגעו קשות ביכולתו של הארגון לשמור על שליטה. אך במקום להיכנע, חמאס בוחר להגביר את הלוחמה הפסיכולוגית.
2+הצהרותיו התכופות על "התקדמות" במשא ומתן אינן אלא ניסיון ליצור אשליה של שליטה, תוך שהוא ממשיך להחזיק בחטופים כקלפי מיקוח. המתווה של וויטקוף, במקום להפעיל לחץ נוסף על חמאס, נותן לו בדיוק את מה שהוא רוצה: זמן להתארגנות מחדש.
קטאר, שממשיכה לתווך בין הצדדים, היא חלק בלתי נפרד מהבעיה. האידיאולוגיה הקאטרית, הקשורה קשר הדוק לאחים המוסלמים, מעמידה אותה כגורם שתומך בחמאס באופן עקבי. המתווה של וויטקוף, שמתבסס על תיווך קטארי, מאפשר למדינה זו להמשיך ולשחק משחק כפול: מצד אחד, היא מציגה עצמה כמתווכת נייטרלית; מצד שני, היא מספקת לחמאס תמיכה כלכלית ופוליטית.
2+המתווה החדש כולל, כמו קודמו, שחרור הדרגתי של חטופים – כעשרה במספר, לצד מספר גופות חללים, 16 או 18, בתמורה להפסקת אש זמנית והקלות הומניטריות. אך המחיר שישראל נדרשת לשלם כבד מדי: פתיחת מרכזי הסיוע ההומניטרי כבר יצרה מציאות חדשה בעזה, שבה חמאס מחזק את אחיזתו באוכלוסייה. חזרה לאחור ממציאות זו, כפי שדורש המתווה, תהיה בעייתית ותפגע בהישגים שהושגו במחיר דמים.
יתרה מכך, המתווה אינו מבטיח את שחרור כל החטופים בבת אחת, אלא מפצל את התהליך לשלבים, מה שנותן לחמאס הזדמנות להמשיך ולסחוט את ישראל. דרישת ישראל לשחרור כל עשרת החטופים בין היום הראשון לעשירי היא צעד נכון, אך לא מספיק. כל עסקה חלקית, כפי ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הזהיר, עלולה להחליש את עמדת ישראל.
2+הכתבה נערכה ע"פ הדברים שאמר פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו בתוכנית "ישראל הבוקר".
