בזמן האחרון ישנו מתח גדול מאוד בין ארגוני מחאת השמאל. מנהיגי המחאה הבולטים הם שקמה ברסלר, משה רדמן, אחים לנשק ומטה "חופשי בארצנו". אבל יש קבוצה נוספת של פעילים משמעותיים כמו אמיר השכל, ד"ר יולנדה יבור, גונן בן יצחק ואחרים שסבורים שהמחאה נכשלה והיא לא מגיעה להישגים משמעותיים, אם בכלל.
לטענת הקבוצה הזו צריך לעבור "ממחאה להתנגדות", לבטל את ההפגנות בקפלן ובשאר המוקדים ברחבי הארץ ולעבור למה שהם מגדירים כ"מצור על בית ראש הממשלה" שיכפה את נפילת ראש הממשלה בכוח.
1+אותה קבוצה פונה לאחרונה במכתב פומבי לראשי המחאה והם כותבים להם כי "המחאה בפורמט הנוכחי מיצתה את עצמה וחייבת לעלות מדרגה על מנת להגיע להכרעה והפלת הרודן וממשלת הדמים. אנו פונים למטה 'חופשי בארצנו' ולמובילי המחאה הבולטים בדרישה להתעלות לגודל השעה".
1+חלק מאותה קבוצה כבר מביעה ביקורת קשה נגד ראשי המחאה, כאשר הם טוענים שמה מעניין את אותה הנהגת מחאה זה הרצון לרוץ לכנסת, והם מאשימים אותם בהכשלת המחאה. והסיבה שהם פונים לראשי המחאה היא כי בסופו של דבר הם אלו שמחזיקים את התקציבים הגדולים של המחאה והכוח בידיים של ברסלר, רדמן ואחים לנשק והם אלו שמנווטים את ההפגנות.
ד"ר יולנדה יבור אמרה לאחרונה בהפגנה בהרצליה כי ראשי המחאה מכשילים את המחאה ואף טענה כי רבים מהם מעוניינים לרוץ בפריימריז בבחירות הקרובות.
