בשולי מינויו של דוד זיני לראשות השב"כ, סיפר אביו, הרב זיני מאשדוד: "כילד, דוד הי"ו נדחה ממוסדות חינוך יוקרתיים, חרף היותו בוגר תלמוד תורה מורשה והמלצות חמות מרבנים. לבסוף התקבל רק ל"כיתה העמלנית" בישיבת חיספין – כיתה לתלמידים שמתקשים אפילו בקריאת אותיות רש"י. והנה, אותו ילד שלא נמצא ראוי דיו בעיני מערכות החינוך – הפך לראש השב"כ".
אבל היום הסיפור אינו דוד זיני הילד. היום, זה כבר לא הילד שלא התקבל, זה העם.
העם שלא מתקבל. הם אולי לא אומרים את זה במפורש, אבל זה הרעיון: זה לא חשוב אם זכיתם בבחירות. זה נחמד שיש לכם רוב. אתם יכולים אפילו להקים ממשלה. אבל אל תתבלבלו – אנחנו ננהל את העניינים. לא ההמון. לא הציבור. לא הימין. לא הבחירה של נתניהו שמשקפת את הבחירה של העם.
1+על זה בדיוק נבנתה ההתקפה נגד מינויו של ראש השב"כ החדש. יש שיאמרו: זה בגלל מוצאו. יש שיאמרו: בגלל הכיפה לראשו, אחד עשר ילדיו. אולי. אבל האמת עמוקה יותר: הוא פשוט מייצג את הבחירה הלא-נכונה. את הציבור הלא-נכון. את העם שבחר, והם – לא מוכנים לקבל.
את הדברים היטיב לתאר, מבלי משים, יאיר גולן. בכנס שנערך השבוע בשדרות הוא התקבל בקריאות "בוגד" ו"בושה". בתגובה, שלף מיד את הקלף: "ככה רבין נרצח". אבל בנאום עצמו הוא גם אמר: "אני אספר לכם מי הבוגד". המסר ברור: לא מותר לכל אחד לומר "בוגד". רק לי. לי מותר לקבוע מי נאמן ומי לא. לי מותר להטיף. כי אני – לא הציבור – אני הוא האמת. והציבור? הוא מסוכן.
1+אז אולי דוד זיני הילד לא התקבל לישיבה. אבל היום זה העם, אנחנו, שלא מתקבל למוסד השלטוני. מחזקים את ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעמוד על הדברים ולהכריע – העם הוא הריבון ודוד זיני ראש השב"כ.
