הקיץ מתקרב, ורבים מאיתנו מתכננים לטבול בים, בנחל או בבריכה כדי להוריד את חום הגוף. האם אי פעם עצרתם לשאול את עצמכם למה העור באצבעות הידיים והרגליים מתקמט אחרי כמה דקות במים? מחקר אמריקאי מרתק חשף את הסיבה לתופעה.
התהליך מתרחש לא בגלל ספיגת מים של העור, אלא בגלל מערכת העצבים שמפעילה מנגנון מתוחכם, ואולי אפילו מציל חיים. ד"ר גיא גרמן, פרופסור להנדסה ביו-רפואית מאוניברסיטת בינגהמטון שבניו יורק, סיפר בפורום שאלות ותשובות עם ילדים כי במשך שנים רווחה הסברה שהעור מתקמט כי הוא סופג מים ומתנפח.

"גם אני האמנתי בזה הרבה זמן," הודה גרמן וטען כי "מחקרים גילו שבקרב אנשים עם פגיעה עצבית בקצות האצבעות, התופעה כלל לא מתרחשת". לדבריו, ההסבר נמצא במערכת העצבים האוטונומית, אותה מערכת ששולטת בפעולות הגוף האוטומטיות כמו נשימה, דופק ומצמוץ.
המערכת האוטונומית אחראית גם על כיווץ והרחבה של כלי הדם. כשהעור שוהה זמן ממושך במים, צינורות הזיעה נפתחים, רמות המלח בעור יורדות, והמערכת מקבלת מסר לעצור את איבוד המלח. בתגובה, כלי הדם מתכווצים. כיווץ כלי הדם גורם לנפח העור להצטמצם, מה שיוצר את דפוסי הקמטים המוכרים.

גרמן הסביר כי התהליך דומה לפעולה שבה ענב הופך לצימוק: "כשהוא מתייבש הוא מאבד נפח אבל שומר על שטח הפנים". התכווצות כלי הדם משנה גם את צבע העור, בעיקר אצל אנשים בעלי גוון עור בהיר. בלי פעילות תקינה של העצבים, כלי הדם לא מקבלים את הפקודה להצטמצם והקמטים פשוט לא נוצרים.
הפרופסור הרחיב כי לא מדובר רק בתופעה פיזיולוגית אלא יש לה גם ערך אבולוציוני. בנוסף הבהיר כי מחקרים גילו שעור מקומט תורם לאחיזה משופרת מתחת למים, מה שמקל על הליכה במשטחים חלקלקים ואחיזת חפצים. "זו תכונה נפלאה שהתפתחה לאורך הדורות", הוא ציין.
