המבחן הגדול של חלוקת הסיוע על ידי החברות האמריקניות יוצא היום (שלישי) לדרך. כיום ברצועה בערך 2 מיליון עזתים, כאשר אם נחלק את זה לכמות המשפחות, החברות אמורות לחלק כל שבוע בין 450-500 אלף ארגזים.
כרגע החלוקה היא לא לפי שמות ולכן בימים בקרובים יכנסו משאיות ולא באמת ניתן יהיה לשלוט על הסיוע שנכנס. אבל בהמשך, החברות חייבות לחלק את הסיוע באופן שימנע ממנו לעבור ישירות לידי חמאס.

כמה תובנות:
ראשית זה ללא ספק הרע במיעוטו. זה לא עוד מאות משאיות שנכנסות ביום ועוברות ישירות לחמאס. שנית בואו לא ניתמם, ברור שחלק מהסיוע יגיע לידי חמאס.
המהות של החלוקה על ידי החברות זה בעיקר לתקוע טריז בין הרחוב העזתי להנהגת חמאס, ולמנוע מהם לשלוט ברחוב. אם זה יעבוד זה שינוי משמעותי. אולם השאלה הגדולה היא אם זה יעבוד.

הדבר תלוי קודם כל בצה"ל ובדרג המדיני שחייבים להתעקש שזה יעבוד. אחרת זה לא באמת משנה מי מחלק, מה שמשנה איך זה משפיע על השטח.
בשורה התחתונה, זה מה יש וחבל ששוב נפלנו בפח המדינה המוסרית, בזמן שאף אחד בעולם לא מעניק לנו רבע נקודת זכות על המוסריות שלנו.
