הממשלה נבחרה. יש לה רוב. יש לה אחריות. אבל כל ניסיון שלה לממש סמכות – נבלם. רוצים למנות נציב שירות המדינה? בג"ץ עוצר. ממלא מקום זמני? חוסמים. להחליף את ראש השב"כ? היועמ"שית מתנגדת. למנות אחד חדש? שוב חסימה.
ותראו, בג"ץ כבר מינה לעצמו נשיא – בלי שר משפטים, בלי ממשלה. השופטים ממנים את עצמם ושולטים. אצלם אין ניגודי עניינים ואין סמכות מרסנת. וכדי לנטרל את ההנהגה הנבחרת באמת הם קבעו כלל נוסף: גם כשהממשלה מבטלת החלטה, כמו בפיטורי רונן בר, בג"ץ בכל זאת דן בה כדי לקבוע עיקרון: גם כשאין החלטה – אנחנו נחליט. הכול שפיט. גם מה שלא קיים.
ואז מגיע מבחן נוסף ומשמעותי: מינוי ראש שב"כ חדש. דוד זיני הוא מינוי ראוי אדם ערכי, מנוסה, בזמן הנכון ובמקום הנכון. אבל תותחי מכונת הרעל באולפנים כבר החלו לירות, והיועמ"שית תעשה הכל כדי לסכל. היעד: ליירט את מינוי האלוף זיני בדרכים משפטיות. גם אם לא יהיה ראש שב"כ למדינת ישראל בזמן מלחמה קריטית. אבל העיקר – לחסום.
והשלב הבא בוא יבוא. הוא מרחף כאן כבר שנים, במילים, במכתבים, בכותרות: המטרה ברורה . בלי בחירות, בלי כנסת – פשוט להחליף שלטון דרך מסמך משפטי. מעלים להילוך האחרון: נבצרות לראש ממשלה.
זו לא הפרדת רשויות. וגם לא איזונים ובלמים. זו השתלטות של רשות אחת על כולן. וזה קרוב יותר מאי פעם.
