יחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים, בפיקודו של אלוף רסאן עליאן, מוכרת לכולנו בעיקר מתפעול הכנסת הסיוע ההומניטרי לעזה. אלא שהפעילות המרכזית שלה, לפחות בשלב הזה של המלחמה, אמורה להיות מנותבת להגירת עזתים מהרצועה.
מאז הוקמה מנהלת ההגירה מעזה, היחידה הפכה להיות מעין "זרוע" שלה, שאמורה ליישם בשטח את המדיניות שקובעת המנהלת בהתאם לחזונו של הנשיא טראמפ. בפועל, ההתנהלות של מתפ"ש מסורבלת ופוגעת בהגירת העזתים יותר מאשר מועילה.
עסקנו רבות ב-C14 בתפקודה הלקוי של המנהלת, שבמשך שלושה חודשים שלמים לא הצליחה להוציא אפילו עזתי אחד מהרצועה, למעט כ-300 עזתים שהיגרו מהרצועה רק בשבועיים האחרונים. ואולם, חלקו של מתפ"ש במה שכבר אפשר לכנות לפחות בשלב הזה כ"בלוף", גדול לא פחות.
קצת רקע: בשגרה, תפקידה של היחידה בין היתר הוא להתנהל מול נציגי הוועדה האזרחת הפלשתינית בעזה, כדי לספק מענה לתושבים. המענה כולל בין היתר את הבקשות לעזוב את הרצועה או להיכנס לעבוד בישראל. סדר הפעולות מבחינת העזתים עובד כך: הם מגישים בקשה לוועדה האזרחית בעזה, שמבצעת את הסינונים בהתאם לשיקולים שלה, ולאחר מכן מעבירה בקשות למתפ"ש בישראל, שבתורו עושה גם הוא את הסינונים שלו. בתום ההליך, מתקבלת החלטה לכאן או לכאן.
3+ואולם, בשל המלחמה, השיתוף בין מתפ"ש לוועדה האזרחית, לפחות בכל הנוגע ליציאה של עזתים מהרצועה, הושבת לחלוטין. רק בתקופה האחרונה, כך לפי דיווחים בסוכנות הידיעות רויטרס, ישראל חזרה לאפשר עזיבה של עזתים את הרצועה באמצעות ארגונים בינלאומיים. עם זאת, מדובר לרוב בעזתים בעלי אזרחות כפולה, שהליך אישור העזיבה שלהם התקצר משמעותית מכמה חודשים לשבועות בודדים. לפי רויטרס, העזתים עוזבים ליותר מ-12 מדינות שונות, בעיקר באירופה.
יותר מ-100,000 עזתים כבר עזבו, רובם בתחילת המלחמה
לפי נתונים רשמיים של סוכנות הסטטיסטיקה הפלשתינית, מתחילת המלחמה עזבו את הרצועה למעלה מ-100 אלף בני אדם, רובם בעלי אזרחות כפולה, אך מאז שישראל השתלטה על ציר פילדלפי ומעבר רפיח, היציאה מעזה הפכה כמעט לבלתי אפשרית. כאמור, רק בתקופה האחרונה היציאה מעזה לבעלי אזרחות זרה מתאפשרת שוב באופן משמעותי.
3+לפי עדויות שהגיעו לידי C14, בכל יום עוזבים את הרצועה כולה בערך כ-1,000 עזתים, חלקם בעלי אזרחות כפולה וחלקם חולים שקיבלו אישור לעזוב את הרצועה. מבדיקה שלנו עולה כי עזתים שמעוניינים לעזוב מטעמים רפואיים משאירים את המסמכים הרלוונטיים בבתי חולים מרכזיים, כאשר אין להם דרך לדעת מי מקבל את המסמכים, וממילא גם לא אפשרות לעקוב אחר סטטוס הפניה.
עדות בלעדית מתוך עזה: "כולם ורצים לצאת, אין איך"
בעדות בלעדית ל-C14 של עזתי שמתגורר בצפון הרצועה, נטען כי העזתים היחידים שבאמת מקבלים אישור לצאת מהרצועה אלה רק תושבים שיש להם קשרים, בין אם לחמאס ובין אם לאנשי הצלב האדום. לדבריו, מה שקורה הוא שלאחר הגשת המסמכים לוועדה האזרחית הפלשתינית, מתבצע סינון שמשאיר את חסרי הפרוטקציות ללא מענה. הוא יודע להגיד שהגורמים שמקבלים את הפניות הם ככל הנראה ארגונים בינלאומיים, אך לא מעבר לכך.
לפי סקרים שפורסמו לאחרונה, לפחות 50% מתושבי הרצועה רוצים לעזוב למען חיים טובים יותר במדינות אחרות. רה"מ נתניהו עצמו אישר שאכן מחצית מהתושבים רוצים בכך. העזתי שאיתו שוחחנו מספר לנו כי "כל תושבי הרצועה רוצים לצאת, רק שתהיה דרך שבאמצעותה באמת נוכל לעשות זאת".
3+כששאלנו אותו מדוע הוא חושב שכולם רוצים לצאת, השיב: "אני רואה מה קורה, מסתובב בין אנשים וכולם אומרים 'רק תוציאו אותנו מעזה'". לאורך השיחה, העזתי מפציר בנו שוב ושוב לסייע לו לעזוב את הרצועה. "אני רוצה ממך פתרון, תמצא לי דרך לצאת מכאן".
כאמור, וכפי שנרחיב מיד, הוא מעדיף לנסות לעזוב את הרצועה באמצעות דוחות רפואיים, שיצדיקו את עזיבתו למדינות בחו"ל. הסיבה – אין לו אזרחות כפולה, והוא לא באמת מאמין בפעילות של מתאם פעולות הממשלה בשטחים ושל מנהלת ההגירה. ואולם, לדבריו, גם השיטה הזאת בקושי עובדת. "מגישים את הבקשה והיא עוברת מרופא אחד לאחר, מרופא לראש המחלקה, מראש המחלקה למנהל בית חולים – לוקח שנה עד שבאמת עושים משהו עם השם שלך".
לעזתים אין דרך נגישה להגיע ליחידת מתפ"ש
החלק החשוב ביותר בתוכנית ההגירה, הוא הנגישות של הגופים הישראלים, בעיקר מתפ"ש, לאזרחים בעזה. מבדיקה שלנו, לעזתים אין דרך להגיע לאף גורם ביחידה מבלי לעבור את החומות הנוקשות של הארגונים הבינלאומיים ברצועה, שפועלים כאמור בעיקר באמצעות פרוטקציות. גם העזתי שאיתו שוחחנו אישר את הדברים. "אין דרך לתקשר איתם. אם היה מישהו כזה, כל העם כבר מזמן היה מדבר איתו".
3+לדבריו, גם לפני המלחמה לא הייתה באמת דרך נוחה לפנות למתפ"ש. "לא הייתה תקשורת, ולא ידענו איך לדבר איתם" הוא אומר. "היה אפשר להגיש בקשה לוועדה האזרחית הפלשתינית, והוא זה שהיה מתקשר עם הצד הישראלי". כאמור, העובדה שהגופים הללו נגועים בפרוטקציות וכנראה גם מושפעים במידה מסוימת מארגון הטרור חמאס, מקשה משמעותית על עזיבת הרצועה – שכן חמאס מהלך אימים על תושבים שרוצים לעזוב את הרצועה לתמיד. באשר לוועדה האזרחית, שכבר לא פעילה, אומר העזתי: "במציאות, אין שם כלום. אין לי לאן לפנות כדי לצאת".
ברקע דיווחים נקודתיים על החתמה של עזתים על ידי הגופים הישראלים על כך שבמידה שהם יצאו מהרצועה – לא ישובו אליה לעולם, העזתי הצהיר: "לא אסכים לחתום או להטביע טביעת אצבע שאני לא אחזור אליה". בהמשך, כשהבין שזו עשויה להיות הדרך היחידה שלו לעזוב את הרצועה, עמדתו התרככה.
פנינו לדוברות מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שאישרה כי "ישנו קצר רציף דרך הארגונים הבינלאומיים", אך לא פירטה מעבר לכך.
