היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, באמצעות הייעוץ הפלילי במשרד המשפטים, מתנגדת להצעת החוק שנועדה להסדיר את דרכי הכליאה והעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה שהשתתפו בטבח שבעה באוקטובר. לדבריה, "ההצעה פוגעת בעצמאות גורמי האכיפה ועלולה לפגוע בלגיטימציה הבין-לאומית של ההליכים שנוקטת ושתנקוט מדינת ישראל וכן להשפיע על אינטרסים רחבים של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית".
לפי ההצעה, יוקם בית דין מיוחד שיקבל סמכות "לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים". בנוסף, יוקם צוות מיוחד שיכלול נציגות מטעם שר המשפטים, שר הביטחון ושר החוץ, שיוודא כי כתבי ההחלטות להגיש כתבי אישום לביה"ד המיוחד יביאו בחשבון גם שיקולים הנוגעים לענייני ביטחון ויחסי החוץ של ישראל.
במסמך מטעם הייעוץ המשפטי נכתב כי "ההצעה פוגעת בעקרונות יסוד של השיטה המשפטית בישראל, ובעקרונות יסוד של המשפט הפלילי. בנוסף, ההסדרים הכלולים בהצעת החוק עלולים להשפיע על אינטרסים רחבים של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית. בשל הצורך לשקול את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, הן בהיבטים הבין-לאומיים והן בהיבטים נוספים, הסדרים מיוחדים לעניין זה ראוי שייקבעו על בסיס עמדת גורמי המקצוע הממשלתיים הרלוונטיים".
בהצעת החוק מפורט מהם אותן סטיות מסדרי הדין: "בין השאר בשים לב לצורך בהגנה על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, בהקלה על שמיעת ראיות בהליכים מרובי נאשמים, בצמצומם של הליכי ביניים והליכים מקדמיים, בפומביות הדיון ובהנגשתו לקהלי יעד שונים בארץ ובעולם, ובנקיטת ההליכים ביעילות במטרה לעשות צדק; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הוראות לעניין זה".
עוד לפי ההצעה, אם לרמטכ"ל יש יסוד סביר להניח כי עצורים השתתפו באירועי הטבח, הוא רשאי להוציא צו בחתימת ידו, המורה על כליאתו, בתנאי שתינתן לעצור הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה שיסמיך את הרמטכ"ל.
עוד נכתב בדברי ההסבר להצעה: "מורכבות האירועים, היקפם חסר התקדים והאופי המיוחד של הפשעים שבוצעו, מחייבים התייחסות משפטית ייחודית. המערכת המשפטית הרגילה אינה ערוכה להתמודד עם היקף כזה של פשעים חמורים, שבוצעו בו-זמנית על ידי מאות מפגעים. יתרה מזאת, האופי המיוחד של הפשעים, שכוללים פשעים נגד האנושות ופשעים בעלי אופי של השמדת עם, מצריכים מומחיות וגישה משפטית ייחודית.
"בנוסף, קיים צורך דחוף בטיפול מהיר ויעיל בסוגיה זו, הן מבחינת הצורך בהרתעה והן מבחינת הצורך בעשיית צדק עם הקורבנות ומשפחותיהם. לאור זאת, מוצע בזאת להקים מנגנון משפטי מיוחד ונפרד, שיהיה מותאם לטיפול בפשעי השמדת עם ותוך כך, באירועי 7 באוקטובר העולים לכדי פשע מסוג זה. מנגנון זה נועד לאפשר טיפול מהיר, יעיל וממוקד, תוך שמירה על עקרונות הצדק והמשפט הבין-לאומי.
"חוק זה נועד להסדיר את דרכי הכליאה וההעמדה לדין של המשתתפים בפעולות האיבה, הרצח, האונס, הביזה והחטיפה שהחלו בבוקר חג שמחת תורה התשפ"ד – 7 באוקטובר ,2023 שנועדו להשמיד את העם היהודי ואת מדינת ישראל שהיא מדינת הלאום של העם היהודי, תוך פגיעה מכוונת באזרחי המדינה ותושביה".
