במהלך מסעו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ במזרח התיכון אמריקה השילה מעליה את המחויבות לרבים מהאינטרסים הישראלים. סעודיה כבר לא מחויבת בנורמליזציה, משטר הטרור הסורי קיבל הכרה ואפילו חבר נפש של ישראל כמו שר החוץ מרקו רוביו משמיע דרישות להקל על "הסבל העזתי". לאור פניית הפרסה האמריקאית בכול הנוגע לדאגה לאינטרס הישראלי במרחב, מפתיע מאוד הצהרתו של הנשיא טראמפ בקטאר כי הוא דבק בחזונו באשר לרצועה וכי "ארה"ב צריכה להשתלט על עזה ולהפוך אותה לאזור חופשי".
עקרונות פשוטים נזנחו, כמו לא להכיר בשלטון דאעשיסטי של פסיכופת שוחט מיעוטים בסוריה או לא למכור נשק במיליארדים למדינה ערבית עם ממשל דיקטטורי בסגנון המאה השביעית טרם חתימה על נורמליזציה עם ישראל, או ניהול משא ומתן ישיר עם איראן וחמאס שבמקום מודה אני מתפללות כל בוקר "מוות לאמריקה, מוות לישראל". לעומת זאת, החזון מרחיק הלכת ביותר לטובת ישראל, בו העזתים מהגרים והאמריקאים נכנסים עדיין חי ובועט, על אף גרירת הרגליים והביצועים העלובים של ממשלת ישראל בתחום ההגירה.
כדי להבין את ההתנהלות האמריקאית יש לשוב לדבריו של הנרי קיסינג'ר שר החוץ האמריקאי; "לאמריקה אין חברים או אויבים קבועים – רק אינטרסים". האינטרס האמריקאי היה סיום מהיר של המלחמה בעזה ומשם התקדמות לנורמליזציה עסקאות ענק והבטחת עמידתו של הגוש הערבי סוני בצד ארה"ב ולא עם הסינים. ישראל נכשלה בהשגת ניצחון מוחץ ומהיר, על אף בקשה מפורשת של נשיא ארה"ב ל"פתיחת שערי הגהנום" והרכבת יצאה בלעדיה.
1+טראמפ לא היה יכול להמשיך לחכות לנצח שנתניהו יועיל בטובו לסיים את האירוע והתקדם בלי ישראל אל עבר הגשמת האינטרסים האמריקאים במזרח התיכון, כן, גם על חשבון מדינת היהודים. אזרחי ישראל אולי התרגלו במהלך השנים שבסוף כלום לא באמת קורה ואם כן אז קורה באיחור או בערך, לטראמפ לעומת זאת יש קצב משלו.
לאור זאת, עלינו לשאול מדוע טראמפ עדיין דבק בחזונו לגבי עזה, מה הוא בדיוק האינטרס האמריקאי ברצועה וכיצד נוכל לרתום שוב את המעצמה לצידנו תוך שירות האינטרסים שלה ושל ישראל בו זמנית.
כדי להבין את האינטרס האמריקאי עלינו להביט קודם כל על סין. המעצמה ממזרח השקיעה מעל טריליון דולר בפרויקט "חגורה ודרך" בניסיון להשתלט על נתיבי הסחר העולמיים. האמריקאים מבינים זאת ולא מתכוונים להישאר מאחור, האמריקאים אף פעם לא מוכנים להישאר מאחור. ארה"ב יודעת שעליה לשלוט בנתיבי הסחר בין שתי המעצמות הגדולות שאינן אמריקה או סין, אנחנו מדברים כמובן על הודו והאיחוד האירופי ועל נתיב האנרגיה שבתווך, המזרח התיכון.
פה, מזלה של ישראל מאיר לה פנים, לא תודות לחוכמת הפוליטיקאים שלה אלא בזכות הגאוגרפיה של הארץ המובטחת. ישראל היא הקצה המזרחי של הים התיכון ומחברת בין חצי האי ערב לנתיבי השיט לאירופה. המקום הנוח ביותר למעבר סחורות מהודו ואנרגיה מהמפרץ הפרסי לשערי אירופה הוא רצועת החוף הישראלית. בנוסף, ישראל נהנית משלטון דמוקרטי, יציבות משטרית וסנטימנט פרו אמריקאי מובהק, כל אלה מחייבים את הקמת הנמל המחבר בין מזרח למערב על חופי ישראל.
על פי התוכנית האמריקאית לחניקת הדרקון הסיני, הנמל הזה עתיד לשנע סחורות ואנרגיה במיליארדים ממדינות המזרח לאירופה וארה"ב ולדחוק את המעצמה ממזרח מיומרות השליטה שלה בנתיבי הסחר העולמיים. האמריקאים, כדרכם בקודש, מעוניינים לא רק בשליטה אלא גם בקופון, בעוד נמל אשדוד לדוגמה הוא טריטוריה ישראלית וחייב במס למדינה, עזה לאחר ההגירה תהיה אקס טריטוריה כך שלכול הפחות הנמל שיוקם בה, יוכל להישלט על ידי האמריקאים באופן מלא. טראמפ מבין את ההשלכות הגאו-אסטרטגיות והכלכליות האדירות של שליטה בצומת בין מזרח למערב ודוחף את ישראל להזדרז ולהכין את עזה לכניסת עבדי הנמל האמריקאים.
כעת, כמו טרם הפסגה האמריקאית סעודית, ישראל מתמהמהת. מנהלת ההגירה לא מתוקצבת, דיפלומטים לא פועלים, מטוסים לא יוצאים מרמון, אוניות לא מפליגות מעזה ואפילו תעמולה לעידוד הגירה בין העזתים טרם עלתה על דעתם של קובעי המדיניות בישראל.
חוששני שאם ישראל לא תשכיל להפוך את השולחן, לצאת לתמרון מוכוון הגירה במהירות שיא ולפינוי האוכלוסייה העזתית תוך שימוש בכל כלי דיפלומטי וכלכלי שיידרש, ישראל שוב תיזנחו תימצא מדינה פחות אידיאלית מבחינה גאוגרפית אך יותר זריזה מבחינת יכולות ביצוע. בדיוק כמו בפעם הקודמת, לישראל לא יהיה את מי להאשים חוץ מעצמה. גישת השב ואל תעשה הידועה של נתניהו שאולי הצילה אותנו בתקופת ממשל אובמה, עלולה לחרוץ את גורל המלחמה אם הממשלה לא תתעשת ותפעל במהירות.
1+אם מדינת ישראל מעוניינת שאמריקה תסייע לה, עליה לסייע לארה"ב, בייחוד כשהאינטרסים חופפים, הגירת העזתים והקמת נמל בינלאומי למעבר סחורות בעזה הם לא רק אינטרס כלכלי אמריקאי, אלה זה הוא ניצחון ישראלי מובהק. אם נצליח להתעלות להזדמנות ההיסטורית הזו, כל אויבנו במזרח התיכון יבינו שמי שתוקף את ישראל יסיים בתבוסה מוחצת ואובדן שלטנו, בנוסף, איש לא יעז לשלוח טילים על מדינה בה מצוי אחד הנמלים הבינלאומיים הגדולים בעולם ואם כן, הוא ישלם על כך מחיר כבד.
אם ישראל תתמרן באופן מוכוון הגירה ותגשים את חזון טראמפ היא תצטייר ככוח החזק במזרח בתיכון, כפי שהיה בהסכמי אברהם כאשר היינו מתואמים באופן מלא עם ממשל טראמפ הראשון. המרחב כולו יבוא ויבקש לנורמליזציה, אף אחד אינו מעוניין להיות בצד הרע של החזק. במיוחד בחזק השולט על נתיבי הסחר.
מעולם לא היה מהלך דחוף יותר וקריטי יותר לעתידה של מדינת ישראל, ממלחמת העצמאות ועד היום, מאשר פרויקט ההגירה מרצון. מדובר במהלך שגם מקרין כוח בכול המזרח התיכון, גם פותר בצורה משמעותית את בעיית הביטחון בדרום, גם חופף עם האינטרסים האמריקאים וגם מבטיח עשורים קדימה, בזכות הנמל האמריקאי שיקום, כי לארה"ב יהיו אינטרסים ביטחוניים וכלכליים בישראל שיהפכו את הברית ההיסטורית בין האומות ליציבה עוד יותר.
הגירה עכשיו או בכייה לדורות.
