העולם אנטישמי וצבוע. זו עובדה שכמעט אין עליה מחלוקת ואם הייתה כזו, הרי שהיא הסתיימה ב-7 באוקטובר. אז נוכחנו לדעת, שגם הפוגרום הגדול והאכזר ביותר בהיסטוריה של העם היהודי לא יגרום לאומות העולם לשנות את דרכם.
ה-Don't של ביידן היה, מסתבר, קודם כל אלינו ולאחר זמן קצר של אמפתיה וגינויים לחמאס, העולם חזר להרגליו: ביהודים טובחים, מאשימים אותם שהם הביאו את זה על עצמם ואז רודפים אותם עוד.
1+כמו כריש שמריח דם, כגודל האסון שחווינו גודל הרדיפה. והיות שמדובר בפוגרום היחיד הגדול בהיסטוריה שלנו – האשימו אותנו בפשעי מלחמה, אמברגו נשק וכל סוג אפשרי של חרם וחטפנו סנקציות מכל "הידידות" האירופאיות שלנו. כולל מארה"ב.
עד כאן הכל מובן ואפילו צפוי. זה העולם ולא נשנה אותו. ההיסטוריה חוזרת על עצמה. "הכל ידוע אך הרשות נתונה" אמר רבי עקיבא וכאן יש גם לנו אחריות למצב, ואני אסביר.
דבר ידוע הוא שככל שמלחמה או עימות צבאי מתארך, מראות ההרס וההרוגים גוברים, כך ישנה פחות אמפתיה וסבלנות, אלא אם אתה מעצמה ואז אין דרך אמיתית ללחוץ עליך.
1+אנחנו כבר מכירים היטב ממלחמות ומבצעים קודמות ששעון החול לגבנו קצר במיוחד, תהיה הסיבה ליציאה למלחמה המוצדקת ביותר: תוקפים אותנו, אנחנו מחזירים מלחמה שערה ואז גורמים לנו לעצור. שחס וחלילה לא ננצח עד הסוף. יום כיפור, מלחמת לבנון, המבצעים בעזה. יש דוגמאות למכביר.
ביידן הטיב ליישם זאת. "לישראל יש זכות להגן על עצמה" אמר, אבל חס ושלום לא לנצח. וכאן הביקורת שלי על עצמנו. המלחמה בעזה לא הייתה צריכה להמשך זמן רב כל כך. נכון, החטופים הרבים הכריחו אותנו לתקוף בזהירות יותר, ועסקאות גרמו לנו לעצור וזה בסדר. ואני גם מבין שבעידן ביידן לא יכולנו לנצח. גם זה בסדר.
אבל התירוץ הזה נגמר עם הגעתו של טראמפ. בוודאי בהתחלה. הוא נתן לנו את הזמן, הכלים וכמעט התחנן שנפתח את שערי הגהנום ונסיים את המלחמה. ואנחנו מתמזמזים.
אין שום סיבה לכבוש את שג'עיה או בית חנון בפעם ה-3 או ה-4 ובכל פעם לשלם מחיר יקר. צריך לכבוש, לטהר את השטח מעל ומתחת לאדמה ולהמשיך עד לכיבוש וטיהור כל הרצועה. תחשבו על זה. בששת הימים השתלטנו על סיני, עזה, יהודה ושומרון והגולן בתוך שישה ימים כשהיינו חלשים בהרבה.
נכון, כאן צריך לטהר וזו מלחמת גרילה בתוך שטח צפוף עם מלא אזרחים. עדיין, זה לא מצדיק את ההתמהמהות הזו. גם עכשיו, האוגדות מגוייסות ואנחנו מתנהלים בעצלתיים במקום ללחוץ את כל הרגל על הגז. כל הצבא צריך להתגייס, להתנפל על עזה, לטהר את אחרון המנהרות ולסיים עם זה פעם אחת ולתמיד למען השם. כל יום שאנו מחכים מסבך את המצב הבינלאומי.
כולי תקווה שמרכבות גדעון יהיה המבצע האחרון, ונמשיך אותו עד להכרעת חמאס כמו שמבטיחים לנו.
