אמש הותר לפרסום כי יוסף יהודה חיראק ז"ל, בן 22, נפל בקרב ברצועת עזה. יוסף יהודה היה בוגר ישיבת ההסדר "מדברה כעדן" במצפה רמון, שם למד במשך 3 שנים טרם גיוסו לצה"ל. בישיבת ההסדר ספדו: "הוא האיר לעולם כולו ולצערנו האור הזה כבה".
חברו הקרוב מהישיבה, הושעיה חג'בי, סיפר: "יוסף יהודה היה אדם שלא חשב על עצמו אלא על מי שמולו. גם בצבא, בישיבה ובטיולים היה חושב איך יהיה למי שסביבו טוב. הוא היה שמח ומצחיק, מלא אנרגיה. היה מאיר את החדר עם האור שלו, היה מרים אנשים ומצחיק אותם, משמח אותם. תמיד היה מנגן בחתונה עם הג'מבה שלו".
"יוסף היה יודע לקרוא אנשים. הייתה לו יכולת להסתכל עלייך ולהבין מה קורה ומה עובר עלייך, להגיע לעומק. מעולם לא ראיתי אדם עם כזה מוסר עבודה ורצון להתקדם. שום דבר לא מנע ממנו להתקדם, היה לוחם רציני, גם בצבא. הוא היה מקצוען והיה החייל הכי טוב, בלי להתלונן ובהשקעה עצומה".
הוא סיפר על המחויבות של יוסף יהודה ז"ל לעם ישראל: "למרות שהתחתן רק לפני 7 חודשים הוא התגייס, הלך להיות לוחם, היה בחפ"ק סמג"ד, הכי מקדימה, לעשות כמה שיותר. הוא האיר לעולם כולו ולצערנו האור הזה כבה. אנחנו נשתדל, המשפחה והחברים להאיר את האור שלו הלאה".
השיחה המצמררת של סמל יוסף חיראק עם אביו – 3 שעות לפני שנהרג
רבו בישיבה, הרב אמיר כץ, ספד לו: "יוסף יהודה היה שמח ומשמח. לפגוש אותו היה לפגוש אור של שמחה. הוא תמיד היה מלא שמחה ואמונה ומשרה סביבו אווירה שהכל לטובה. כשהייתי נפגש איתו הייתי מתמלא באמונה שה' אוהב כל אחד ואחד, שה' מוליך כל אחד לתפקידו וייעודו באהבה ובחסדים, ואמונה בעם ישראל ובגאולה שה' מוליך אותנו אליה. אני שומע אותו מדבר בלוויה היום וצועק בשמחה שהכל לטובה גם אם המהלך הוא כואב, שאסור לשכוח הקב"ה הוא בעל המלחמות והוא מצמיח את הישועות מתוך כל הכאבים והמשברים הללו".
"היה לו חשוב לבוא לישיבה שכה אהב ולהתחזק בה, גם לאחר החתונה כשלא היה בבית תמיד, היה מגיע עם אשתו לשבתות. לא ידענו שהוא בא בעצם להיפרד. הוא שמח כל כך, זה היה יוסף."
