יו"ר מפלגת העבודה, יאיר גולן, התבטא היום (שלישי) באמירת חסרת תקדים נגד צה"ל ומדינת ישראל. הוא אמר כי "מדינה שפויה לא מנהלת לחימה נגד אזרחים, לא הורגת תינוקות כתחביב ולא שמה לעצמה מטרה של גירוש אוכלוסייה".
דבריו עוררו סערה, ועל בסיס זה אפשר לזהות שלוש קבוצות ברורות בשמאל – מהמתון לרדיקלי ביותר. בתחילה יש את יו"ר מפלגת המחנה הממלכתי בני גנץ שמבדל את עצמו כ"ממלכתי", מאוזן, תומך בישראל במלחמתה כנגד החמאס. באמצע יש את יאיר לפיד, שבעבר התחרה עם יאיר גולן מי קיצוני יותר, ועכשיו מבדל את עצמו מגולן שמבטא לטעמו עמדות של "שמאל קיצוני".
בקצה יש את גולן שהיה בעבר סמן ימני של מפלגות מר"ץ – העבודה. היום לאחר המשפט המקומם "ממשלה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב" עוקף את זהבה גלאון משמאל. כך הוא נדבק לאחמד טיבי ולאיימן עודה. בעצם אין הבדל בינו לבין תומכי ארגון הטרור הרצחני החמאס בקמפוסים האמריקאיים שמתעבים את ישראל ומאשימים אותה ברצח עם.
ככל שגולן יעקוף את טיבי ועודה משמאל, וזה עוד יגיע, הוא יגלה שה-17 מנדטים שיש לו בסקרים צונחים אל מתחת לאחוז החסימה. בהקשר לכך, בשנת 2002 עשיתי פוסט דוקטורט בהרווארד. יאיר גולן היה אז מלגאי וקסנר שהותקף על ידי השמאל כימני ואנטי זכויות האדם. גולן ננזף על ידי הרמטכ״ל על הפרת פסיקת בגץ שאסרה לעשות שימוש בפלשתינאים כמגן אנושי דרך ״נוהל שכן״.
