למרות הצהרות על קידום תוכנית ההגירה מרצון מרצועת עזה, המציאות בשטח חושפת היעדר התקדמות ממשית. במנהלת מגלגלים את האחריות לרה"מ נתניהו שטרם מצא מדינה שלישית שתקלוט את המהגרים, אך גם אם תימצא מדינה כזאת – עדיין לא ברור כיצד עזתי המעוניין להגר אמור בכלל להתחיל את התהליך?
למרות שמה של המנהלת, המרמז על גוף ייעודי, היא אינה גוף חיצוני שהוקם למימוש מטרה זו, אלא מהווה חלק אינטגרלי ממשרד הביטחון. בראש המנהלת עומד המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, אל"מ (במיל') יעקב בליטשטיין, ולצורך תפעולה לא הוקצה תקן נפרד ייעודי ואין למנהלת דוברות עצמאית.
2+כך או כך, במנהלת טענו כי ישנה תשתית שמופעלת על ידי שב"כ ומתאם פעולות הממשלה בשטחים. ואולם, בדיקה קצרה שלנו באתר מתפ"ש בערבית העלתה כי לעזתים אין שום דרך נראית לעין להגיש בקשה כלשהי להגר מהרצועה.
הכותרות באתר של מתפ"ש היו מוקדשות ברובן לכניסת מתפללים מוסלמים לירושלים ולהר הבית, ואין אזכור למסלולים אפשריים לעזיבת הרצועה. גם ברשתות החברתיות של מתפ"ש לא מופיע אף פוסט בנושא הגירה – לא הנחיות, לא קישורים, ולא פרטים ליצירת קשר. בנוגע לשב"כ, למעט אתר יח"צני בשפה הערבית – לא איתרנו כתובת ייעודית להגשת פניות על ידי עזתים.
[gaza_timer]
ובכל זאת, בניסיון למצוא דרך להגיע לגורמים שיוכלו לסייע בהגשת פנייה להגירה מעזה, פתחנו תיבת מייל ייעודית בערבית ודרכה שלחנו פניות למתפ"ש וליותר מעשרה ארגוני סיוע מקומיים ובינלאומיים בתוך הרצועה. כמעט שבוע חלף מרגע שליחת הבקשה – ועד כה לא נענינו.
אין מדינה שלישית – ואין מסלול יציאה
עד כה, לא נמצאה מדינה שלישית שהסכימה לקלוט מהגרים מעזה. האחריות לתיאום המהלך הדיפלומטי למציאת יעד כזה מוטלת כאמור על רה"מ נתניהו, אך למרות ה"מאמצים", אין כל התקדמות רשמית. ירדן, למשל, סירבה לאחרונה לאשר בקשות של עזתים שנכנסו אליה לטיפול רפואי במרץ להישאר בשטחה, על אף התחייבות קודמת לקלוט כאלפיים ילדים בבתי החולים.
"לא נסייע לעקירת הפלשתינים מהרצועה", אמר בכיר ירדני לסוכנות הידיעות AP. ירדן, ולוב כדוגמה נוספת, כמו מדינות ערביות אחרות, חוששות מהשלכות קליטת המהגרים. בין החששות: פגיעה ב"זכות השיבה" הפלשתינית והפיכת התיישבות ישראלית קבועה בעזה לעובדה מוגמרת.
2+שלושה חודשים של שיתוק
חרף ההכרזה בפברואר על הקמת מנהלת ההגירה מעזה, בפועל לא חל כל שינוי ממשי. המנהלת, שאמורה הייתה להכין תשתית להוצאה מסודרת של מהגרים מהרצועה, למעשה משותקת. רה"מ נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ, לא מציגים לציבור לוחות זמנים, מתווים או תוכנית פעולה קונקרטית.
לפי גורמים, במהלך המלחמה יצאו מעזה כ-50,000 תושבים, אף לא אחד מהם במסגרת מימוש תוכנית ההגירה של טראמפ. הסיבה: רובם מחזיקים באזרחות כפולה ויכולים להגר למדינות שבהן יש להם אזרחות, גם ללא עזרתה של המנהלת. חלק נוסף מהתושבים שעזבו את הרצועה הם חולים שמקבלים טיפול רפואי במדינות ערב, בסיומו לפחות חלקם עתידים לשוב לעזה.
2+מבדיקה שלנו עולה כי גם ה-300 עזתים שהיגרו לכאורה באמצעות המנהלת, היו בעלי אזרחות כפולה או חולים – כך שבפועל הם לא היו צריכים את עזרתה. בכל מקרה, למעט מקרים אלו – לא נרשמה הגירה משמעותית מהרצועה. הצהרתו של נתניהו בשיחה עם פצועי מלחמה, לפיה "יש לנו סקרים פנימיים שמראים שיותר מ-50% מהעזתים רוצים להגר", נותרה תיאורטית בלבד, ללא שום ביטוי מעשי.
ברקע הדברים, צה"ל פתח במבצע "מרכבות גדעון" ברצועת עזה, הכולל כניסה קרקעית ותקיפות אוויריות. מטרות המבצע המוצהרות הן שחרור החטופים והכרעת חמאס, והוא מתנהל על רקע סירוב הארגון לעסקה נוספת. במקביל, גורמים מדיניים בישראל מדווחים על לחץ אמריקאי כבד המופעל על ישראל לקדם הסכם ולהכניס סיוע הומניטרי מיידי לרצועה, גם בהיעדר מערך חלוקה עצמאי שיעקוף את חמאס.
בהכנת הידיעה השתתף יצחק אבוחצירא.
