אני נגד הכנסת סיוע הומניטרי לחמאס. לא נראה לי שיש אדם שפוי שתומך בהכנסת סיוע לאויבינו בזמן שחטופינו נמקים בעזה, אבל הכנסת סיוע הומניטרי מוגבל, לזמן קצר ובפיקוח היא לא דרמה ולא שבירת כלים. זה לא סוף הלחימה, זה חלק ממנה.
מלחמה היא לא רק טנקים ופצצות. מלחמה היא גם דיפלומטיה, תמרון וניהול לחץ. וחברינו האמריקאים אומרים לנו: קחו נשק בלי הגבלה, קחו תמיכה בינלאומית בלתי מסויגת אבל אל תאפשרו תמונות של רעב בעזה. מה שנקרא: עשו את המינימום הנדרש כדי לצאת ידי חובה.
1+צעדים בדרך לניצחון. "בתחבולות תעשה לך מלחמה", כך נאמר במקורות. ואכן, זו בדיוק התחבולה. כשהידידים הכי גדולים שלנו בעולם מבקשים שנעשה צעד שמסייע להם להגן עלינו – אנחנו עושים. לא כדי לרצות אף אחד, אלא כדי לאפשר לעצמנו להמשיך להכות באויב עד הכרעה, עד ניצחון.
מה שנכנס עכשיו הוא מעט שבמעט, וגם זה קורה עד שיבססו את נקודות החלוקה שיהיו בשליטת צה"ל והאמריקאים. מהלך זמני, שנותן לאמריקאים ולשותפים שלנו את האפשרות להמשיך לעמוד לצידנו גם מחר. מהלך שהוא כל כולו חלק מהשמדת חמאס והפיכת עזה למקום שלא יצמח בו טרור בשנים הקרובות.
1+אל תשכחו להסתכל על התמונה הגדולה: אנחנו בעיצומו של אירוע היסטורי – כיבוש הרצועה וניצחון מוחץ במלחמה. "בתחבולות תעשה לך מלחמה". אז אפשר להתווכח ואפשר לא להסכים, אבל בואו נשמור על פרופורציות: הסיוע שמועבר עכשיו הוא כלי מלחמה, לא חולשה. בתחבולות תעשה לך מלחמה – ואנחנו, כבר הוכחנו, יודעים להילחם!
