האב השכול הרצל חג'אג', ששכל את בתו סגן שיר חג'אג' בפיגוע הדריסה במעלה אדומים ב-2022, מבקר בחריפות את החלטת הקבינט להכניס סיוע הומניטרי לרצועה. "העזתים הכניסו לנו תינוקות לתנור, ואנחנו מכניסים לעזתים מזון לתינוקות, ככה לא מנצחים אויב" כתב חג'אג' מדם ליבו.
בתוך כך, המתקפות נגד ההחלטה ממשיכות לזרום – גם מתוך הקואליציה עצמה. שלל חברי כנסת ושרים, בהם איתמר בן גביר, אביחי בוארון, טלי גוטליב ועוד ביקרו את אישור הכנסת הסיוע. גם ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, תקף את ההחלטה בריאיון לעכשיו 14. "קיבלתי הודעות מחיילי מילואים שזועקים שהם רוצים להיכנס, לנצח ולהכריע – ופתאום מכניסים אוכל לאויב?! גם אם מדובר בשישה ימים בלבד, אין שום סיבה בעולם שנכניס להם סיוע. תאמין לי, אף אחד לא ימות ברעב בעזה".

השר עמיחי אליהו התראיין גם הוא לעכשיו 14, ופנה ישירות לרה"מ נתניהו: "אני שומע שאנחנו בעיצומו של תמרון ושומע גם על החולשה שאנו משדרים בכך שאנו רוצים להעביר להם סיוע הומניטרי. אנחנו כפסע מלשבור אותם! עכשיו זה הזמן להשלים את המהלך. אסור להיכנע ואסור שכל המאמצים שעשינו בשנה וחצי האחרונות יהיו לשווא".
לא מעט תנועות נוספות של אנשי ימין ולוחמי מילואים הזדעקו נגד ההחלטה. "העברת ציוד אשר משרת בפועל את אויבינו תחת כסות של "סיוע הומניטרי" מהווה פגיעה ישירה בלוחמים ובאמון הציבור. לא ייתכן שמדינת ישראל תדאג לרווחת האויב בשעה שבניה ובנותיה מסכנים את חייהם יום-יום בקרב. פעולה זו מערערת את הנחישות הלאומית, משדרת חולשה, ומעמידה את מטרות הלחימה בספק" נמסר מטעם "המילואימניקים – דור הניצחון".
תנועת נחלה תקפה גם היא את ההחלטה. "נתניהו! להעביר סיוע הומניטארי לאויב בזמן מלחמה ובשעה שהחטופים מתענים במנהרות החמאס? טראמפ לוחץ? ביד אחת טראמפ משחרר נשק וביד שניה מעניק חיים לאויב. זהו מחזה תעתועים מסוכן בעיצומה של מלחמה. זו התערבות מסוכנת שמסכנת חיי רבים. זה הרגע בו מנהיג צריך להגיד לא גם לנשיא ארה"ב".
ארגון תורת לחימה מסר: "הסיוע לאויב הוא חרפה היסטורית שעוד תילמד לדורות, במסגרת ניתוח הקונספציה של הדרג המדיני והצבאי. התרענו ומחינו כנגד הסיוע לחמאס, כבר בשלביו הראשונים כחודשיים לאחר הטבח, אז הכניסה מצרים באישור הממשלה כמה עשרות משאיות בודדות. מאז מעל שנה וחצי הותרה הרצועה ונדמה כי ישראל היא המדינה היחידה בעולם שדוחפת אספקה לוגיסטית לגרועים שבאויביה, למפלצות החמאס.

"זהו פשע לאומי, לא פחות, שעולה ויעלה חלילה בעוד ועוד דם חיילים קדושים ודם חטופים הנאנקים ברעב, צמא וייסורי גוף ונפש איומים. המוסר היהודי, שהזנחתו היא הפגיעה המבצעית החמורה יותר מכל, ברור מאד: מצור הוא מצור, לאויב מגיעה חרפת רעב וצמא – כל עוד הוא מחזיק באכזריות באחינו ואחיותינו, ורק לאחר כניעה מוחלטת תוכל אוכלוסייתו התומכת לקבל אספקה בדרך לגירושה מעזה.
"הסיוע הזה אינו הומניטרי אלא אנטי הומאני והוא מגיע ישירות לאויב, ומחזק אותו במלחמתו נגד לוחמי צה״ל. כל משאית סיוע מסכנת את חיילי צה"ל".
