דגל אחד
בירדן הוחלט לאחרונה, לאחר סיכול התארגנות הטרור המזוהה עם האחים המוסלמים, כי רק דגל ירדן יותר להנפה ברחבי הממלכה. ההחלטה ניתנה לאור השימוש הגובר בדגלי אש"ף ודגלי האיסלאמיסטים בהפגנות ברחבי ירדן, באופן שדגל הממלכה נדחק לשוליים או נעדר לחלוטין.
במעמד יום הדגל הירדני שחל ב-17 באפריל, בנפרד מיום העצמאות שיצויין ב-25 במאי, הבהיר יו"ר הסנאט, פייסל אל-פאיז: "אסור לאפשר הנפת דגל או כרזה כלשהם במהלך שביתות והפגנות מלבד דגל ירדן". יש לציין כי בירדן חוקק "חוק הדגל הירדני לשנת 2004" האוסר על הנפת דגלים אחרים מלבד דגל ירדן.
2+יתירה מכך, סעיף 11 לחוק אוסר להניף דגלי מוסדות פרטיים מבלי להניף את דגל ירדן לצידם, באופן שהדגל הירדני יתנוסס מעליהם. סעיף 12 קובע כי כל המניף או משתמש בדגל זר, ללא אישור רשמי מראש, ייענש בחומרה.
לאור זאת ראוי לתהות כיצד יתכן שירדן, המזדהה לחלוטין עם "הפלשתינים", אוסרת עתה על הנפת דגל אש"ף במחאות ברחבי הממלכה, אך דווקא במדינת היהודים מותר הדבר, גם בעת מלחמת חורמה. בזאת נוכחנו, ולא לראשונה, ב-15 במאי, הוא יום "הנכבה" ("האסון" הערבי נוכח הקמת מדינת ישראל)
באוניברסיטאות ישראליות כבירושלים ובתל אביב, או כפי שנראה בהפגנות בערים שונות כירושלים, בית שמש, תל אביב ואום אלפאחם על ידי יהודים וערבים.
2+במדינת ישראל, אין יום חג לאומי נפרד לדגל ישראל, וגם לא חוק אחד ברור ומפורש האוסר על הנפת דגלי מדינות אויב, כדוגמת דגל אש"ף. מזה מספר שנים מנסים חברי כנסת לקדם חקיקה האוסרת על הנפת דגלי אויב ברחבי המדינה, בפרט במוסדות המתוקצבים על ידה. כך הוגשה בדצמבר 2022 "הצעת חוק איסור הנפת דגל הרשות הפלשתינית, התשפ"ג-2022".
במאי 2023 אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את "הצעת חוק המאבק בטרור, תיקון – קנסות בגין הנפת דגל של ארגון טרור, הוראת שעה, התשפ"ג-2023". בהצעה הוצע לקבוע, בהוראת שעה למשך ארבע שנים, עבירה מנהלית שבצידה קנס מנהלי קצוב או מאסר של שלוש שנים במקרים של הנפת דגל, פרסום או הצגת סמל של ארגון טרור או של אדם שביצע עבירת רצח במסגרת מעשה טרור, וזאת ללא דרישה להוכחת הזדהות עם ארגון הטרור או לאדם שביצע רצח.
בנובמבר 2024 אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את "הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של מדינת אויב או של הרשות הפלשתינית בגופים המתוקצבים או הנתמכים על-ידי המדינה), התשפ"ד-2024", של ח"כ נסים ואטורי. על-פי המוצע בתיקון חקיקה זה, התקהלות אסורה תהווה גם כזו שבמהלכה מוצגים דגלים של מדינות אויב או של דגלי הרשות הפלשתינית בפומבי בגופים המתוקצבים או הנתמכים על-ידי המדינה.
החוק היחידי השריר וקיים בספר החוקים ומתייחס להנפת דגלי אויב הינו: "חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016" שבסעיף 24 (א) קובע כי הזדהות עם ארגון טרור, לרבות הנפת דגלו, מהווה עבירה פלילית, אם נעשתה בפומבי ובמטרה להזדהות עם הארגון.
למותר לציין כי דבר מהכתוב מעלה לא קודם או נאכף במדינת ישראל, בה מכהנת ממשלת "ימין על מלא". בין אם כתוצאה ממחדל ובין אם מפחד מהיועמ"שית או מפני עימות עם בג"ץ? בינתיים, אזרחים או ארגונים הפועלים באופן עצמאי להורדת דגלי אש"ף, מסתכנים בעימות פיזי, במעצרים, בתביעות ובמשפטים, כאילו היו הם עצמם העבריינים.
האחים המוסלמים
תנועת האחים המוסלמים בירדן הוצאה אל מחוץ לחוק לראשונה ביולי 2020 על ידי בית המשפט העליון. לאור הסכמים עמומים התאפשר לתנועה לחזור לפעילות "מרוככת", עד שהתפוצצה הפרשה הביטחונית האחרונה, בה נחשף הקשר בין חברי התארגנות הטרור שסוכלה לבין התנועה.
2+לאור זאת, הוחלט על הוצאת התנועה אל מחוץ לחוק ב-23 באפריל 2025. חלק מאנשיה נאסרו, רכוש התנועה הוחרם ומחולק לעמותות צדקה. גם מפלגת חזית הפעולה האסלאמית, המזוהה כזרוע המדינית של האחים המוסלמים בירדן, נמצאת "על הכוונת" ובסכנה, עת חברים בה נעצרים ונחקרים באשמת פעולות וקשרים אסורים, החותרים תחת יציבותה וביטחונה של הממלכה.
ראוי להזכיר כי גם במצרים השכנה מדרום שגובלת ברצועת עזה, אין חיבה יתירה לאחים המוסלמים. בוודאי לא לאחר ההפיכה שביצע מוחמד מורסי במסגרת "האביב הערבי" ב-2011, שהודח בידי א-סיסי, הנשיא הנוכחי, ומסר את נשמתו לבוראו בעת מעצרו. ב-23 בספטמבר 2013 הוצאה התנועה מחוץ לחוק במצרים, כל כספיה הופקעו בהוראת בית משפט ורבים ממנהיגיה נכלאו.
ובישראל מה? האחים המוסלמים נחשבים "כשרים", לכאורה. "האחים" פעילים במגזר הערבי ואף בכנסת, בחופשיות רבה, יותר מבכל מדינה ערבית שכנה. זאת, באמצעות התנועה האסלאמית, הדוגלת באותה אידאולוגיה של האחים המוסלמים, גם אם במסווה ובשמות אחרים. לתנועה שני פלגים: הפלג הצפוני והקיצוני בראשות ראאד סלאח, היוצא ובא בשערי בתי המשפט ותאי הכליאה, והפלג הדרומי המתון לכאורה, המיוצג בכנסת באמצעות מפלגת רע"ם בראשות ח"כ מנסור עבאס, שתמכה ב
ממשלת בנט -לפיד לא מציונות ואהבת מרדכי, חלילה. למען הסר ספק – האחים המוסלמים בישראל, אינם שונים במהותם מאחיהם שבמדינות הערביות השכנות, ובוודאי אינם מתנגדים לתפישה השוללת את עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית עצמאית וריבונית.חופש הביטוי או הביזוי וההעללה
ביום רביעי, נזרק בן כהן, אקטיביסט פוליטי ממייסדי רשת הגלידות "בן אנד ג'ריס", מישיבת הסנאט האמריקני בוושינגטון בה נכח. זאת, לאחר שקרא בגנות התמיכה הצבאית האמריקנית בישראל, בטענה כי היא מובילה למות ילדים בעזה. לאחר שניזרק בכוח ובבושת פנים בעודו אזוק, המשיך כהן את מחאתו במסדרון בקריאות נגד המצור על עזה, הפצצתה והרעבת האוכלוסיה והילדים. לאחר מכן
השתתף כהן בעצרת הזדהות עם העזתים לצד חברת הקונגרס הדמוקרטית רשידה טאליב, שנחשבת "כפלשתינית-אמריקנית" הראשונה בקונגרס, בה העליל על ישראל שוב בשל "הרעבתם למוות של ילדים קטנים" על ידה.האם במדינת ישראל ישכילו לנהוג באופן דומה במי שקוראים קריאות דומות נגד מדיניותה ופעילותה של ישראל מעל בימת
הכנסת וועדותיה, ומעל בימות ציבוריות שונות, תוך הבעת תמיכה עד כדי הזדהות עם האויב הערבי?לסיכום
במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, למרות אלו המלינים על "אפרטהייד" או על "הכיבוש" ועל "קץ הדמוקרטיה" הממשמש ובא לכאורה, מתייחסים לאויבים, לעוכרים ולמלעיזים מבית ומחוץ, בסלחנות רבה. לבטח יותר מכפי שנהוג בכל מדינה ערבית שכנה, ואפילו בארה"ב, הדמוקרטיה הגדולה.
נוכח השינויים והתמורות העוברים על מדינת ישראל והמזרח התיכון כולו לאחרונה, נדרשים חברי כנסת ישראל, המזדהים כציונים בלי מרכאות ובלי אבל, לחוקק את החוק האוסר על הנפת דגלי אויב ושימוש בסממניו, בכלל זאת דגל אש"ף, בכל עת, על ידי כל אדם ובכל מקום בישראל, ללא יוצא מן הכלל.
כנסת ישראל צריכה להוקיע מתוכה כל מי שפועל בתחומה בכוונה לפגוע בביטחון מדינת ישראל כמדינת היהודים. כל מי שמנסה לפגוע במוסדותיה הלאומייים, בשליחיה ובפעילותם למען המדינה ואזרחיה, בכלל זאת בכוחות הביטחון הפועלים לילות כימים להגנת העם והארץ.
נדרש להוציא אל מחוק לחוק כל ארגון ולהעניש בחומרה כל אדם, במיוחד בעיתות חירום ומלחמה, המסית, ממריד ומדיח נגד המדינה. בדגש על אלו המחזיקים באזרחות או תושבות ישראלית או נהנים מחסות המדינה, אך פועלים בכדי לפגוע בה ובנציגיה, לסכן ולפגוע בחיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון בכל דרך שהיא. בכלל זאת יש לכלול כל גורם הפועל במזיד לפגיעה באינטרסי הביטחון הלאומי, להחרמת ישראל או לשיבוש יכולותיה ותיפקודה התקין למטרות הגנה עצמית, במובנה הרחב של המילה.
בדמוקרטיה הישראלית חפצת החיים, המוקפת במדינות בהן חיי אדם אינם מקודשים, שבהן ההסכמים זמניים והעורמה הם שיטת הפעולה העדיפה, בוודאי כשמדובר בדין ודברים עם יהודים גלותיים בתפישה – נדרשות מערכות שאינן מהאו"ם, ומקבלי החלטות שאינם מתחרים על פרסי נובל לשלום, לכאורה. בבית המשפט לדוגמא, שאמור להיות כפוף לחוק ולא מעליו, צריכה להתקבע תודעה לאומית וציונית מתוקף ההבנה שאין מדובר בבית דין בינלאומי ניטראלי, אלא בבית משפט פטריוטי, השוקל את שיקוליו בהתאם לאינטרס הישראלי ולמען קיומה וביטחונה של המדינה, על מוסדותיה ונכסיה האנושיים, כמדינה יהודית ודמוקרטית לדורי דורות.
