כוחותינו החלו היום (שבת) במבצע 'מרכבות גדעון' ברצועת עזה, במהלכו תקפו עשות מטרות טרור ברחבי הרצועה וחיסלו מחבלים רבים. מטרת המבצע: 'שחרור החטופים והכרעת חמאס'. שעות לאחר פתיחת המבצע בארגון הטרור פנו למתווכת וביקשו לחזור למו"מ ללא תנאים מגבילים.
שר הביטחון ישראל "ץ בירך על המהלך ואמר כי רק הלחץ הצבאי גרם לארגון הטרור לרצות לחזור לשולחן המו"מ. "גבורת חיילי צה"ל, אחדות העם ונחישות הדרג המדיני מגבירים את הסיכוי להחזרת החטופים – כך היה וכך גם כעת", מסר.

ברקע המבצע והלחץ על ארגון הטרור גם ישראל נמצאת תחת לחץ כבד – פנימי וחיצוני – להתגמש וללכת לעסקה. הממשל האמריקני, ככל הנראה בעקבות התחייבויות שנתן טראמפ לסעודים, לקטארים ולאמירתים, לוחץ להסכם שיכלול הכנסת סיוע בכמויות גדולות ובטווח הזמן המיידי – גם ללא שמערך החלוקה שאמור לעקוף את חמאס מוכן לפעולה.
במקביל, גוברות ההערכות שמוחמד סינוואר כבר לא איתנו, מה שמסלק מכשול בדרך לעסקה. הנחת העבודה היא שלראשי חמאס בקטאר, שרוצים עסקה, יהיה קל יותר לכפות את רצונם על דרגי השטח ברצועה שמחזיקים בחטופים, ללא החציצה של סינוואר בין הצדדים.

העסקה הנדונה היא מתווה ויטקוף עם שינויים קלים – בגדול, שחרור כ-10 חטופים חיים + חטופים חללים תמורת כ-50-45 ימי הפסקת אש, במהלכם יתנהל מו"מ על שחרור כל החטופים וסיום המלחמה.
ישראל מתנה את סיום המלחמה בפירוק חמאס מנשקו, ו-ויטקוף לוחץ לתהליך פירוק מדורג וממושך – למעשה קריצה לחמאס לפיה ספק אם התהליך אי פעם יושלם באמת. נכון לעכשיו, ישראל דוחה את הפתרון הזה ודורשת פירוז מהיר ואמיתי.

ובתוך כל התסבוכת הזו, עם שעוני החול של החטופים ושל המזון שהולך ואוזל בעזה, יש שעון חול נוסף שמתקרב לקיצו – הסבלנות של הציבור הישראלי, בדגש על חיילי המילואים, לעיכובים החוזרים ונשנים בדרך להכרעת חמאס.
נתניהו, שבניגוד לעלילות הדם רוצה מאוד בהחזרת החטופים, משחק כתוצאה מכך משחק מסוכן עם האינטרסים הביטחוניים היסודיים ביותר של מדינת ישראל. האסטרטגיה שלו היא "לשתות" את החטופים מחמאס לאט-לאט, בלגימות קטנות, ואז להשמיד את מה שנותר ממנו; הבעיה היא, שלא בטוח שיהיה לו עם מי.
