עומר ונקרט, בן 23, שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר מפסטיבל הנובה ברעים ושוחרר בעסקת החטופים האחרונה, מספר היום (חמישי) בריאיון לסוכנות הידיעות רויטרס על תקופת השבי, העינויים שעבר ותחושותיו כלפי חבריו שנותרו מאחור.
עומר נלחם קשה כדי לשרוד – יותר מ-500 ימים הוא היה מוחזק בשבי ארגון הטרור הרצחני חמאס, בתנאים הנוראים ביותר. הוא שרד, אך לדבריו, הוא אינו חופשי – כל עוד חבריו עדיין מוחזקים בשבי בעזה, ייסוריו לא ייגמרו: "הם עדיין שם ואני מתעורר לזה כל בוקר והולך לישון עם זה כל לילה. זה איתי בכל רגע ביום".
1+הוא סיפר על התנאים הקשים בשבי: בתחילה הוחזק בבידוד, לעיתים חי על חתיכת פיתה מעופשת אחת ביום והוכה שוב ושוב ע"י שוביו במקטרת עשויה עופרת. כדי לשרוד, השתמש עומר בדמיונו, הוא תכנן ובנה את עתידו לאחר השבי לפרטי פרטים, יום אחר יום.
כמחצית מהשבי הוחזק עומר לצד אביתר דוד וגיא גלבוע-דלאל, כאשר בעסקת החטופים האחרונה הוא שוחרר – והם נותרו מאחור. לפני שהועבר לצלב האדום, הובל ונקרט לבמה על ידי מחבלי חמאס, מול קהל, באחד מטקסי הראווה המזוויעים של ארגון הטרור.
1+שעות לאחר שחרורו, פרסם חמאס סרטון שבו נראו גלבוע-דלאל ודוד צופים בטקס ומתחננים לשחרורם. "הם חלק ממני", אמר ונקרט, "אין להם את החופש שלהם, ועד שכולם יחזרו, אני לא יכול לקבל את שלי".
