שנה וחצי המלחמה בעזה נמשכת, הפצצות, הרוגים, פצועים ומילואימניקים שחוקים, ואנחנו כעת בפתחו של סבב נוסף. אם להסתמך על ניסיון העבר וחוסר היכולת של חלקים נרחבים בחברה הישראלית לעמוד בלוחמה הפסיכולוגית בנושא החטופים, נראה שצפוי לנו עוד מאותו הדבר. מדינת ישראל עומדת לענות על ההגדרה הרווחת לטירוף, לחזור שוב על אותן פעולות ולצפות לתוצאות שונות.
יש לומר ביושר שהניצחון ששווק לנו בתחילת המערכה איננו משימה פשוטה. אכן, לא ניתן לשרש את חמאס מרצועת עזה משום שהרוב מכריע של העזתים הם חמאס וחמאס הוא העזתים. אני מזמין את כל מי שחושב אחרת להביט בתהלוכות החטופים הישראלים בעזה, האקסטזה הפסיכוטית שאחזה באוכלוסייה המקומית למראה רצח והתעללות מעידה כאלף עדים מי הם העזתים. גם ההפגנות המועטות נגד חמאס לא כוונו לזוועות ה-7 באוקטובר אלא למצב הכלכלי שהתושבים מצויים בו עקב המלחמה.
2+לאור המציאות הקשה עלינו להודות באמת, לא נוכל לנצח את חמאס אם לא ננצח את עזה, והמהלך להכרעת עזה שונה מהותית מחיסול כמה עשרות אלפי מחבלי חמאס. אין מקום לעוד "הנחתת מכות קשות על החמאס". לא "לצמצם יכולות". לא "ניהול משא ומתן בתיווך קטרי". יש להכרית את האיום לחלוטין ויש רק שתי דרכים להשגת היעד.
האופציה הראשונה היא כיבוש מלא. לא עוד "פשיטות ויציאות". כיבוש, נוכחות, ניהול. ממחלקת החינוך ועד מערכת הביוב. עזה כישות סמי-ישראלית, תחת ממשל צבאי, עם תוכנית דה-חמאסיזציה שדורשת עשורים ומיליארדים. זהו פתרון מהזן הגרמני־יפני של 1945, ולא מהזן הסקנדינבי של אוסלו. יקר? כן. מדמם? ודאי. אבל ניצחון עולה כסף – תבוסה, תעלה מדינה.
האופציה השנייה, וזו המשרתת טוב יותר את האינטרס הישראלי למיטב הבנתי, היא יישום תוכנית ההגירה של טראמפ. החזון בו עזה ריקה מעזתים כולל יתרונות הברורים בדמות ניצחון מוחלט, הפסקת הסבבים ושליחת המסר לכול אויבינו לגבי התוצאות של מתקפה נגד ישראל. כמובן, פתרון זה אינו חף מקשיים, מדובר במבצע לוגיסטי ודיפלומטי אדיר ממדים שספק גדול שניתן לבצעו ללא תמיכת האמריקאים.
2+על הציבור הישראלי שהותש בשנה וחצי של מלחמה עצימה להפנים, כל סיום של המערכה ללא הגשמת אחד מן הפתרונות, שליטה או הגירה, יסתיים גם הוא בהגירה, אבל לא של העזתים, של הישראלים.
בבואנו לעצב את החזון האסטרטגי-בטחוני לרצועת עזה עלינו להבין שתי נקודות מרכזיות. אחת מדינית והשנייה צבאית. מדינית, לא ניתן לקיים שכנות כאשר השכן מעוניין לבצע בך רצח עם, רצון הצד שכנגד בהשמדתנו המוחלטת מוחק לחלוטין את זכותו להתקיים לידינו. צבאית, קו המגע לעולם ייפרץ, גם אם צה"ל יעשה כל מה שצריך כדי למנוע חדירה בסגנון ה7 באוקטובר, אויבינו ימצאו שיטה אחרת, נשק כימי המורכב על טיל הוא אופציה אחת, חפירת מנהרות לסיני ופלישה משם היא אופציה שנייה והאופציה השלישית יכולה להיות חמורה משתיהן, ואנחנו פשוט לא מצליחים להעלות אותה על דעתנו ברגע זה.
מציאות זו של חרדה מתמדת מפעילות האויב ומתקפות חוזרות ונשנות תביא אט אט לנטישת העוטף ולהמשך דחיקת היהודים למרחב חדרה גדרה. תוכנית ההגירה תצא לפועל אך לא בבית חנון וחאן יונס אלא בניר עוז, שדרות ובארי. כבר ראינו איך במשך שנה עשרות אלפי ישראלים היו פליטים בארצם.
2+המציאות האכזרית בה או שישראל תתקיים בנגב המערבי או העזתים, מחייבת את הממשלה וגופי הביטחון לצאת לתמרון מוכוון הגירה, תמרון בו לצד הפעלת שריון, חיל אוויר וח"יר על המדינה להפעיל מטוסים ואוטובוסים, תעמולת הגירה בקרב העזתים וקשרים דיפלומטים. כל אלו צריכים לשרת את מטרת הגירת תושבי עזה ולהבטחת המשך הקיום והשגשוג של הנגב בפרט ושל מדינת ישראל בכלל.
