המתיחות הביטחונית ביהודה ושומרון, שמעולם לא שככה לחלוטין, התעצמה במידה ניכרת מאז מתקפת השבעה באוקטובר. בקרב התושבים ובקרב גורמי הביטחון הולכת ומחלחלת ההבנה כי תרחיש של פשיטת מחבלים רחבת היקף – דוגמת זו שהתרחשה ביישובי עוטף עזה – איננו רק אפשרות תיאורטית, אלא איום ממשי שיש להיערך אליו.
שר הביטחון ישראל כ”ץ הגדיר זאת במילים ברורות: "יהודה ושומרון היא זירה מרכזית במלחמה". גורמים פוליטיים נוספים מצביעים על הבדלים מהותיים בין הזירה הזו לאזורים אחרים בארץ – הבדלים שמגבירים את הדחיפות בשינוי התפיסה הביטחונית: העדר גדר הפרדה באזורים נרחבים, היעדר נוכחות צבאית מרוכזת, והחיכוך היומיומי בין מתיישבים לאוכלוסייה הפלסטינית המקומית, גם בתוך היישובים וגם בצירי התנועה.
1+בהתאם לכך, מערכת הביטחון נוקטת שורת צעדים יוצאת דופן. לפני כחודש כינס מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, את ראשי המועצות והעיריות באזור, ועדכן אותם במאמצים שנעשים לעיבוי ההגנה על היישובים: בניית עשרות כבישי חירום, הכשרת מנחתי מסוקים, והטמעת רכיבי ביטחון חדשים – הכל תחת הכותרת הברורה: "נערכים לכל תרחיש".
אחד הביטויים הבולטים להיערכות הזו הוא תהליך הכשרת קלעים – לוחמים אזרחיים שמצוידים במקלעים כבדים (מאגים), ומוכשרים מדי שבוע כחלק מכיתות כוננות. מטרת התהליך: לספק מענה ראשוני ואפקטיבי למתקפת מחבלים המונית על יישובים.
1+המציאות בשטח לא תמיד מאפשרת להסתמך על צה”ל בלבד. ביישובים מסוימים נאלצים התושבים להשלים בעצמם את ציוד הלחימה החסר – ולעיתים גם לרכוש נשק מתקדם מכספם. כך למשל, נחשף באימון ייחודי לראשונה שימוש אזרחי בנשק קלעים המצויד בעדשת צליפה – לא נשק סער רגיל, אלא אמצעי מתוחכם שמאפשר להרחיב את טווח התגובה הביטחונית הרחק מגדר היישוב, ולהתמודד עם תרחישים שלא קיבלו מענה עד כה.
הכוחות האזרחיים המלווים את המערכת הצבאית הפכו, הלכה למעשה, לחלק בלתי נפרד ממערך ההגנה של יהודה ושומרון. ניכר כי המוכנות בעורף הפכה לשיקול אסטרטגי – ולא רק לעניין של יוזמה מקומית.
במילים אחרות: תושבי יהודה ושומרון לא רק מתכוננים – הם מתארגנים למלחמה
