כמעט שלוש וחצי שנים חלפו מאז הפיגוע המזעזע בשכונת שמעון הצדיק בירושלים, שבו הותקפה מוריה כהן, תושבת השכונה, על ידי המחבלת נופוד חמאד. כהן, אם לחמישה, ניסתה להגן על ילדיה מפני התקפה אכזרית באמצעות מספריים, בעת שהלכו לבתי הספר ולגנים. חמאד, שהורשעה בניסיון רצח ונידונה ל-12 שנות מאסר,
כשלושה שבועות אחרי מתן פסק הדין ובמסגרת עסקת החטופים האחרונה- השתחררה המחבלת לביתה בשכונת שייח' ג'ראח, במרחק קצר מביתה של כהן – אותה ניסתה לרצוח. כעת, בשל חוסר היכולת להבטיח את ביטחונם, נאלצים כהן וילדיה לעזוב את השכונה לאחר מאבק משפטי ממושך.
מוריה כהן, בגבורה שקשה לתאר, שיתפה הבוקר את תחושותיה: "הילדים שלי עלולים לפגוש את המחבלת בחדר המדרגות או בגן המשחקים. זו מציאות בלתי נסבלת." תחושת חוסר האונים הזו משקפת כשל מערכתי, שחושף את הפער בין החוק לבין יישומו. ח"כ לימור סון הר-מלך, שיזמה חוק שנועד למנוע מצבים מעין אלה, קבעה כי מחבלים משוחררים יורחקו מסביבת קורבנותיהם.
ואולם, החוק, שחל כרגע על מחבלים בעלי אזרחות ישראלית, אינו מיושם באופן אוטומטי. כדי שהרחקה תתבצע, על הנפגע לקבל הודעה מהמדינה על שחרור המחבל, ולאחר מכן לפנות לבית המשפט בדרישה להוצאת צו הרחקה – תהליך מורכב שדורש משאבים ותעצומות נפש.
כאן נכנס לתמונה ארגון "חוננו", שהקים מוקד טלפוני ייעודי לסיוע לנפגעי טרור. המוקד, שהוקם בעקבות החקיקה, מבטיח כי זכותם של נפגעים לדרוש הרחקת המחבלים תמומש. "אנו מחויבים להבטיח שהחוק לא יישאר על הנייר", אמרו בארגון, תוך הדגשה כי המטרה היא להגן על קורבנות הטרור מפני המציאות הבלתי נתפסת של מפגש יומיומי עם תוקפיהם.
עם זאת, המצב ביהודה ושומרון מורכב אף יותר. החוק הנוכחי אינו חל על מחבלים תושבי השטחים, ונדרש צו אלוף ממשרד הביטחון כדי להסדיר זאת. בוועידת החוץ והביטחון האחרונה ציין נציג המשרד כי צו כזה נמצא בעבודה, אך עד שייכנס לתוקף, נפגעי טרור רבים נותרים חשופים.
המקרה של מוריה כהן ממחיש את הצורך הדחוף ברפורמה מקיפה. הצדק, כפי שרבים טוענים, מחייב לא רק הרחקה, אלא גירוש מיידי של מחבלים שניסו לפגוע ביהודים בשל יהדותם – או, כפי שנשמע לא אחת, עונש מוות במקרים החמורים ביותר. עד אז, משפחה כמו זו של כהן נאלצת לשלם את המחיר הכבד ביותר: עקירה מביתם, בעוד המחבלת ממשיכה לחיות בשלווה במרחק צעדים ספורים.
הציבור הישראלי ממתין לפתרונות ממשיים, שיבטיחו כי נפגעי טרור לא ייאלצו לחיות בצל הפחד. השאלה היא האם המערכת תצליח לעמוד במבחן, או שמא מקרים כאלה ימשיכו להוות עדות כואבת לחוסר צדק במדינת היהודים.
