צריך לדבר על הפרקטיקה הנבזית והאכזרית של המשטרה. מעבר למשחק עם גופם וחירותם של הנחקרים, שוב ושוב נעשה בכוונת מכוון משחק שפל ומרושע גם בנשמתם וברגשות וחיי משפחותיהם.
הרי להחליט על חקירתו ומעצרו של אוריך אפשר היה גם במשך השבועיים שחלפו. ההמתנה הזו לרגע האחרון של סיום המעצר כאשר העצור כבר רואה את האור – ואז מחשיך עליו בשנית, וכאשר כבר מזמנים את אשתו לאסוף אותו הביתה – היא מכוונת וצינית להחריד.
ראינו את המופעים הללו שוב ושוב עם ארי רוזנפלד, עם אלי פלדשטיין ועוד ועוד. המטרה היחידה היא לשבור את רוחו ונפשו של הקרבן חף מפשע ככל שיהא.
האנשים הללו עוברים טראומה קשה שמותירה צלקות עמוקות בנפשם לשנים ארוכות. גם אם הנחקרים יזוכו לחלוטין בבוא העת, על הפשע הזה אף אחד לא יתן את הדין. למרבה הצער והבושה – בית המשפט משתף פעולה עם השיטה השטנית והזדונית הזאת.
